אא) [סעיף א'] מסירים זבובים וכו' ר"ל ביד או במגרדת של עץ דאין עושה חבורה כמ"ש התו' בביצה כ"ג ע"א יעו"ש. וכ"כ פת"ע או' א':
בב) שם. אעפ"י שאין עושין חבורה. ר"ל אעפ"י שמקצתן אין נפרדין מן הבהמה אלא בעשיית חבורה מ"מ אין מכוין לכך והו"ל דבר שאין מתכוין ואין כאן פסיק רישיה לבוש:
גג) וכתבו התו' בשבת דף נ"ג ע"א לחד תי' דלא שרי אלא ביו"ט אבל בשבת אסור. וכ"נ דעת הרשב"א בס' עבה"ק יעו"ש אבל המרדכי בשם הרשב"א ורי"ו נתיב י"ג דף פ"ג כתבו דכי היכי דשרי ביו"ט ה"נ בשבת יעו"ש. ער"ה או' ג':
דד) [סעיף ב'] אין מגרדין בהמה במגרדת וכו' והיינו במגרדת של ברזל שתולש שערות ופסיק רישיה ולא ימות הוא. כ"כ התו' שם. וכ"כ מ"ב או' ג' וכתב הלבוש ואעפ"י שאינו מכוין לתלוש אלא לגרר וק"ל דדבר שאיננו מתכוין מותר מ"מ פסיק רישיה הוא שא"א שלא יתלוש ואסור. וכ"כ מ"א סק"ב. ר"ז או' ב' מק"ק סי' מ"ב או' ד' מ"ב שם:
הה) [סעיף ג'] אין מילדין בהמה ביו"ט. והוא משיכת הולד מן הרחם. הרמב"ם בפי' המשנה פי"ח דשבת והטעם דאין מילדין משום דאיכא טרחא יתירה. רש"י שבת קכ"ח ע"ב. יעיין עוד לעיל סי' של"ב או' א' ואו' ג':
וו) שם. אין מילדין וכו' ולא סכין ולא מפרכסין. שע"ש פת"ע או' ג':
זז) שם. אבל מסעדין וכו' לשום ביצה ביו"ט במקום שהתרנגולת רגילה להטיל ביצתה נראה דשרי. בי"ד סי' רצ"ח. ער"ה או' ד' וכתב וזה פשוט. רו"ח או' ב':
חח) שם. ונופח לו בחוטמו. שנחיריו סתומין לו ברירין. רש"י שם. לבוש:
טט) שם. ונותן לו דד. של אמו בתוך פיו. רש"י שם. שכל אלו אינם טרחא יתירה כל כך. לבוש:
יי) [סעיף ד'] מי שליתה עליו. כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. גמ' שבת קכ"ח ע"ב:
יאיא) שם. מלח ברחמה וכו' דכייב לה וזוכרת צער לידה ומרחמת על הולד אם רחקתו. גמ' ופירש"י שם:
יביב) שם. אבל הטמאה אסור וכו' דטמאה לא מרחקא ולדא ואי מרחקא ולדא לא מקרבא. גמ' שם. והוי טרחת חנם. לבוש:
יגיג) שם הגה, ועיין לעיל סי' רמ"ו סעי' ג' בהגה אם אדם מצווה וכו' ובדברינו לשם ובסי' תצ"ה או' כ"ז ואו' כ"ח יעו"ש