אא) [סעיף א'] אין מפנין מחצר לחצר וכו' משום טרחא, נ"י על הרי"ף. לבוש. ור"ל שיהיה אדם שמח ברגל ולא יהיה לו טרחא. בגדי ישע:
בב) שם. אין מפנין מחצר לחצר וכו' דרך רה"ר. נ"י על הרי"ף. וא"כ אם יש פתח בין ב' החצירות מותר לפנות מזו לזו ואפי' דרך כמה חצירות מותר. מ"א סק"א, א"ר אר' ב' שו"ג או א' ח"א כלל קי"ד או' א' מק"ק סי' ס' או' ב' מ"ב או' ב':
גג) שם. אין מפנין מחצר לחצר וכו' ואפי' דרך מבואות שלנו שאין להם דין ר"ה ג"כ אסור. מ"א שם מק"ק שם בליקוטי רימ"א או' א' תו' חיים על ח"א שם או' א':
דד) שם. לא לפנות דירתו כצ"ל. וכ"ה בטור ולבוש. וכ"כ המאמ"ר או' ב' דצ"ל לא לפנות בלא וי"ו. וכ"כ בביאורי הגר"א. וכ"ה בש"ע שנדפס בזמן מרן ז"ל שנת שכ"ז. וכ"כ מ"ב או' ג':
הה) שם. שאינם לצורך המועד. משמע דלצורך המועד אף בפרהסיא מותר. וז"ל המרדכי ואולי אף בפרהסיא יש להתיר דבר שהוא ידוע וניכר שהוא לצורך המועד. א"ר או' א' א"א או' ב' בגדי ישע. מק"ק שם בליקוטי רימ"א או' ב' מ"ב או' ד':
וו) שם הגה. וכ"ש שאסור להסיע ממונו וכו' אם לא בשביל דבר האבוד, ב"י בשם המרדכי וכתבו לקמן בש"ע סי' תקל"ח סעי' ג' יעו"ש:
זז) שם. אבל מפנה הוא מבית לבית באותה חצר. דליכא טרחא כולי האי וגם הוא בצנעה. נ"י על הרי"ף על משנה וגמ' לבוש:
חח) שם. אלא למבוי. פי' ואין פתח ביניהם. ב"ח, משמע הא אם יש פתח ביניהם דהיינו מבוי שיש לו פתח שרי אפי' מבית לבית שאין סמוך משום דהו"ל כמבית לבית באותה חצר:
טט) שם. י"א שמבית לבית כסמוך לו מותר. דצנעה הוא ומכאן ואילך אסור דהוי פרהסיא. לבוש:
יי) שם. י"א שמבית לבית הסמוך לו מותר. ודעת הב"ח להחמיר אפי' מבית לבית הסמוך לו. והב"ד שכנה"ג בהגב"י. א"ר או' ג' וכתב שכ"פ באגודה. וכן מצדד בביאורי הגר"א לאסור אם לא במבוי שאינו מפולש יעו"ש:
יאיא) [סעיף ב'] יש מתירין וכו' כ"כ הטור בשם הירושלמי אבל הרי"ף והרמב"ם השמיטו זה וע"כ כתב זה בש"ע בשם יש מתירין:
יביב) שם. לחצר שלו וכו' ששמחה לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו. ירושלמי פ"ב דמו"ק. לבוש. מ"א סק"ב:
יגיג) ואם אדם דר אצל חבירו בחדר א' ואח"כ שכר לו בית מיוחד אעפ"י שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפי' מכעורה לנאה אסור ועוד דיש חולקין על הירוש' דהבו דלא לוסיף עלה. ומיהו אם הוא בין העכו"ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה. מ"א שם, א"ר או' ד' י"א בהגה"ט, ח"א כלל קי"ד או' ב' מק"ק סי' ס' או' ד' מ"ב או ז':
ידיד) וכתב בא"א או' ב' דהיינו דוקא שדר בחדר א' בפ"ע ועתה שכר בית עם כמה חדרים לעצמו הא דר ביחד עם אחד בחדר א' יראה דשרי לילך לחדר מיוחד וכן שכר מחיה וכדומה דהוה דבר האבד וצריך להתיישב בדבר עכ"ל. והב"ד מק"ק שם בליקוטי רימ"א או' ג' מ"ב שם בשה"צ או' ה' ונראה דאם יש עוד איזה צד הכרח לצרף לזה יש להקל:
טוטו) [סעיף ג'] הזבל שבחצר אסור להוציאו. שיש בה ג"כ טירחא. לבוש:
טזטז) שם אלא יסלקנו לצדדים, ולא לאשפה חוץ לחצר. רש"י פסחים נ"ה ע"ב, משמע דדוקא לאשפה חוץ לחצר אסור אבל אם יש מקום מיוחד לאשפה בחצר ההוא מותר להניחו שם. וכן אם בא עכו"ם ולקחו לאשפה בחוץ לחצר שרי דהא ליכא טירחא. ועיין לעיל סי' תס"ח סעי' ט' ובדברינו לשם בס"ד: