אאשה שאין לה וסת וכו' ברייתא ספ"ק דנדה פלוגתא דת"ק ור"ח בן אנטיגנוס ופסק שמואל כרחב"א דמשמשת בשני עדים ובי"ד התבאר באורך ע"ש בסי' קפ"ו:
בומ"ש ויוצאת בלא כתובה וכו' וברמב"ם סוף ה' אישות כתב דגם תוספת אין לה והרב המגיד ביאר טעמו וכתב עוד שהרמב"ן ובעל העיטור חולקין וס"ל דיש לה תוספת וע"ש:
גואם שמשה שלשה פעמים ולא מצאה דם כתב רב אלפס שהיא ככל הנשים פירוש דא"צ בדיקה כלל לא לפני התשמיש ולא לאחר התשמיש אבל להרא"ש לעולם צריכה היא בדיקה אחד לפני תשמיש וא' לאחר תשמיש אלא דהבעל א"צ לבדוק וכ"כ הרמב"ם והוסיף עוד ומצריך גם לבעל בדיקה אחר תשמיש והרא"ש אינו מצריך מיהו במרדכי כתב דלהרי"ף נמי צריך בדיקה לעולם ובי"ד סי' קפ"ו ביארתיו בס"ד:
דנמצאו עליה מומין או נדרים תצא בלא כתובה וכו' וכתב הרמב"ם סוף ה' אישות דאף תוספת אין לה ואין מי שחולק על זה והטעם משום דעל הנשים רמיא מילתא לגלויי וכ"כ ה' המגיד לשם וכ"כ הר"ן בפרק אלמנה ניזונית וכתב עוד וז"ל ומיהו כי אמרו דיש להן תוספת דוקא כשמוציאה הוא אבל אם היא רוצה לצאת אין לה תוספת דכי אקנה לה אדעתא למיקם קמיה וכן הדין בשהתה עמו עשר שנים ולא ילדה ורוצה לצאת ובאה מחמת טענה דאמרה דבעיא חוטרא לידה דאין לה תוספת כיון שהיא רוצה לצאת ממנו אבל כל שהיא רוצה לעמוד תחתיו והוא מוציאה אעפ"י שבדין מוציאה יש לה תוספת עד כאן לשונו: