אהכותב כל נכסיו לאשתו וכו' בפרק יש נוחלין ריש (בבא בתרא דף קל"ב) אר"נ הלכה כחכמים דבכתב כל נכסיו לאשתו דניחא לה הכבוד דתיפוק עליה קלא דכתבינהו ניהלה להנהו נכסי אפי' חד יומא דאמרי אינשי ניהוי חד יומא במנא יקירא ולמחר ליתבר כך הוא באלפסי כלומר אע"פ שמחלה שיעבוד כתובתה מכל נכסיו בשביל כבוד זה ואם יבא ב"ח מוקדם יהא גובה ממתנה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן אפ"ה אמרינן דמחלה: ודוקא שכתב לה כל נכסיו וכו' כל זה שם בגמרא ומ"ש ל"ש בריא לא שנא ש"מ שם בעי רבא בבריא שכתב כל נכסיו לאשתו מהו מי אמרינן מתנה גמורה הוא דבש"מ הוא דחושש לכבודה ולא עשאה אלא אפוטרופא דניחא ליה דלשתמעון מילה אבל בבריא הא קאי איהו ויכבדוהו מאימתו א"ד נמי ניחא ליה דלשתמעון מילה מהשתא ואסיקנא דבארוסה וגרושה דאינו חושש לכבודה ולא מיבעיא בבריא דמתנה גמורה הוא ואם יצא עליה ש"ח נמצאת קרחת מכאן ומכאן אלא אפי' ש"מ נמי אבל בנשואה דלא הוי מתנה אלא כונתו לעשותה אפוטרופא אמרינן דלא מיבעיא בש"מ דגובה כתובתה אלא אפי' בבריא נמי:
בשאלה לא"א הרא"ש וכו' ועוד שהרי לא צוה לתת כלום בעד נפשו א"כ נתן לאשתו כל נכסיו ואינה אלא אפוטרופא:
גומ"ש ואפי' שייר וכו' כלומר ואע"פ ששייר כח לעצמו שיוכל לעשות מה שירצה בעד נפשו מ"מ מאחר שאח"כ לא אמר מהו ששייר הוה כאילו לא אמר שרוצה לשייר וא"כ חזרה המתנה בכל נכסיו בלא שיור ומ"ש ואף אם היה מתנה אין כאן שיור וכולי פירוש דמדאמר אם כמחלק מת קנה כולם עמד חוזר בכולם אלמא דחשיב מתנת שכיב מרע בלי שיור ומשום הכי חוזר: