אשכיב מרע שאמר תטול אשתי וכו' פ' י"נ (ד' קכ"ח) האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מכאן ופירש רשב"ם וקיבלה שנתרצית א"נ לבד מכתובתה ובש"מ מיירי דדבריו ככתובים וכמסורים דמי אי נמי בבריא וע"י קנין וכך הוא גירסת האלפסי האומר וכתב נ"י דבין בבריא וע"י קנין ובין בש"מ ובאמירה בעלמא קא מיירי אבל הרא"ש גורס ש"מ האומר וכו' וכ"כ הרמב"ם בפי"א דזכייה ש"מ שאמר וכולי נראה דלפי גירסא זו דוקא ש"מ אבל לבריא אפי' בקנין אין לה כלום דלשון תטול קנין דברים בעלמא הוא אא"כ בדאמר לה לשון הקנאה וכ"כ הרב המגיד שם ע"ש הר"י מיגא"ש ומסיק ומסתברא דהאי מתנת ש"מ היא מדאמר תטול עכ"ל וזו היא דעת רבינו וכ"כ הרב המגיד עוד בפ"ב דמכירה ועיין בח"מ בסי' רמ"ה ובסימן רנ"ג:
בומ"ש אינה חולקת אלא בנכסים של עכשיו וכו' כתב הרמב"ם וז"ל אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה אין לה חלק בהן שאין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו:
גורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה נוטלת כאחד מהם וכו' משמע דאם נתמעטו אחר מיתת האב אינו זוכה בחלק המת כלום דהא מיד כשמת האב זכה כל אחד מהבנים בחלקו בעזבון דבשביל שנשתהו מלעשות חלוקה עד שמת אחד לא הפסיד היורש בזה כלל וכן כתב הר' המגיד פרק י"א מה' זכייה שזה פשוט: