וישראל דחבו עמיה דכהנא בהאי - מקריבין כגוונא דא דכתיב וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה (ויקרא ט ד) . 'שור' - על מה דחבו, ואיל - לאשלמא להאי אתר בשלימו דיצחק.
מאי שנא בכהנא דכתיב ביה עגל לחטאת, ולא כתיב בישראל שור לחטאת?
אלא ישראל - הא קבילו עונשא בקדמיתא! ובגין דקבילו עונשא בכמה אתר - על דא קודשא בריך הוא לא בעא לאדכרא לון חובייהו כדקדמיתא, ועל דא לא כתיב הכא "לחטאת" אלא לשלמים בגין לאחזאה שלמא - דהא קודשא בריך הוא בשלמא בהו בישראל על דא. אבל אהרן דהא לא קביל עונשא מצלותא דמשה דכתיב (דברים ט כ) ובאהרן התאנף יהו"ה וגו' וכתיב ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא, ועד כען חובא הוי תלי - כתיב ועגל בן בקר לחטאת. לחטאת ודאי - בגין דיכפר חוביה ויתדכי וישתלים בכלא.
ובההוא יומא אשתלימו עלאין ותתאין, ואשתכח שלמא בכלא, בחדוותא דלעילא ותתא! ואלמלא דאשתכח ערבוביא דבני אהרן בההוא יומא - מן יומא דאסתלקו ישראל מן ימא לא אשתכח חדוותא דעלאי ותתאי כההוא יומא!
בהאי יומא אתעבר ההוא חובא מן עלמא, ואשתכחו כהני וישראל מתדכאן מניה! ההוא יומא אתעברו כל אינון מקטרגין דלעילא, והוו אזלין ושאטן בסחרנייהו דישראל, ולא אשתכחו בההוא עידנא! עד דגרים שעתא וקמו נדב ואביהוא וערבבו חדוותא דכלא, ואשתכח רוגזא בעלמא. הדא הוא דכתיב וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֶל כׇּל הָעָם (ויקרא ט כג) . מיד - ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו וגו' (ויקרא י א) .
תנן בההוא יומא חדוותא דכנסת ישראל הוות לאתקטרא בקיטורא דמהימנותא בכלהו קשרין קדישין! דהא קטרת קשיר כלא כחדא ובגין כך אקרי קטרת. ואינון אתו וקשירו כל אינון אחרנין כחדא, ושרו לה לבר דלא קשרו לה בהדייהו, וקשירו מלה אחרא. ובגין כך אזהר לון לכהני לבתר דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש (ויקרא טז ג) .
ובכמה גוונין ערבבו חדוותא דכנסת ישראל. חד דלא אתנסיבו ולא אתחזיין לקרבא ולאתברכא עלמין על ידייהו. וחד דלא הוה שעתא כדקא יאות, וחד דדחקו שעתא, וחד דהא מקדמת דנא נפק נמוסא דילהון.
ויקריבו לפני יהו"ה אש זרה וגו' - ודאי מלה אחרא אתקשרו בקשורא דא, ושרו לכנסת ישראל לבר.
אמר ליה רבי פנחס: "לא תימא דאינון שארו לה לבר! אלא כנסת ישראל לא אתקשרא על ידייהו! דהא בכל אתר דלא אשתכח דכר ונוקבא - כנסת ישראל לא שריא בינייהו כלל. בגין כך אזהר לכהני דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש - דישתכח דכר ונוקבא. ועל דא לא ייעול כהנא לקודשא עד דיתנסיב, בגין דישתתף בקשורא דכנסת ישראל. דמאן דלא אנסיב - שארי לה לכנסת ישראל לבר והיא לא אשתתפא בהדיה. ועל דא אשתכח ערבוביא בההוא יומא לגבייהו":
ויהי ביום השמיני
רבי יוסי פתח ואמר: כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (שיר ב ב) .
כשושנה בין החוחים - דא כנסת ישראל, והא אוקמוה. דקודשא בריך הוא משבח לה לכנסת ישראל, וחביבותא דקודשא בריך הוא לקבלהא לאתדבקא בה. ועל דא מאן דאנסיב - בעי לשבחא ליה לקודשא בריך הוא ולשבחא לה לכנסת ישראל. דהא תנינן בכלא בעי לאחזאה עובדא! כמה דאיהו בר נש מתדבק בבת זוגיה וחביבותא דיליה לקבלה - כך כד אתי למפלח קמי מלכא קדישא הוא אתער זווגא אחרא. דהא קודשא בריך הוא חביבותא דיליה לאתדבקא בכנסת ישראל. ומאן דאתער מלה - קודשא בריך הוא מברך ליה וכנסת ישראל מברכא ליה. והא אתמר.
ועל דא שבחא דקודשא בריך הוא דמשבח לה לכנסת ישראל כשושנה דאיהי בין החוחים דאיהי מעליא וסלקא על כלא. כך כנסת ישראל בין שאר אוכלוסין בגין דהיא סלקא ומתעטרא על כלא. ודא שושנה בין החוחים ואתרוג בין החוחים - לאחזאה שבחא דכנסת ישראל על כלא.
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)