Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן תריד – דין נעילת הסנדל ביוהכ"פ

ילקוט יוסף · הלכות יום הכיפורים · 9 סעיפים

כל פרקי הלכות יום הכיפורים (24)
  1. סימן תרה – מנהג הכפרות
  2. סימן תרו – לפייס את חבירו בערב יום הכפורים
  3. סימן תרו סעיף ד' – טבילה בערב יום הכפורים
  4. סימן תרז – סדר הוידוי במנחה ערב יום הכפורים
  5. סימן תרח – סדר סעודה המפסקת
  6. הטמנת חמין בערב יום הכפורים
  7. סימן תרי – הדלקת נרות בערב יום הכפורים
  8. סימן תריא – שליל יום הכפורים דינו כיומו
  9. סימן תריב – איסור אכילה ביום הכפורים
  10. סימן תריג – איסור רחיצה ביום כפור
  11. סימן תריד – דין סיכה ביוהכ"פ
  12. סימן תריד – דין נעילת הסנדל ביוהכ"פ
  13. יום הכפורים אסור בתשמיש המטה
  14. דין קטן ביום הכפורים
  15. סימן תריז – דין מעוברות ומניקות
  16. סימן תריח – דין חולה ביום הכפורים
  17. סימן תריט – סדר ליל יום הכפורים
  18. סימן תרכ – לקצר בתפלת שחרית
  19. סימן תרכא – סדר קריאת התורה ביום הכפורים
  20. סימן תרכא ס"ד – סדר תפלת מוסף
  21. סימן תרכד – סדר מוצאי יום הכפורים
  22. סימן תרד – סדר ערב יום הכפורים
  23. סימן תרכג – סדר תפלת נעילה
  24. סימן תרכב – סדר תפלת מנחה של יום הכפורים

אאסור לנעול נעלים או סנדלים של עור ביום הכפורים, ואפילו סנדל של עץ המחופה עור אסור. ואפילו אם נועל נעליים על גרבים אסור. אבל נעלי גומי מותרים, וכן נעלי עץ ושל בגד מותרים. שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף. ויכולים אף לצאת בהם לרשות הרבים. ונעלי עץ שיש להם רצועה של עור (קבקאב) יש מתירים ללובשו. וכן עיקר. ובכל זה אין כל הבדל בין איש לאשה. [ילקוט יוסף מועדים].

במאחר שרבו הנכשלים ללכת בנעלי עור ביום הכפורים, לפיכך צריך לעורר את העם על זה. ומנהגינו להכריז בליל יום הכפורים (לפני "בישיבה של מעלה") שכל מי שבא בנעלי עור לבית הכנסת מבלי ידיעה על חומר האיסור, מתבקש להסיר מיד את נעלי העור מרגליו. ולשון רכה תשבר גרם. [ילקוט יוסף מועדים. חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד שיג]

גיש אומרים שהנועלים מנעלים ביום הכפורים עוברים גם על איסור הוצאה במקום שאין עירוב. ויש חולקים. וכן עיקר. [ילקו"י שבת ב' מהדורת תשס"ד עמ' תרטו. חזו"ע ימים נוראים עמ' שיז].

דהיולדת כל שלשים יום שאחר הלידה מותרת לנעול נעליים של עור. והוא הדין לחולה אף על פי שאין בו סכנה, או מי שיש לו מכה ברגליו. [חזון עובדיה ימים נוראים עמ' שיט].

האם ירדו גשמים, והרחוב עמוס רפש וטיט, ורוצה לצאת לבית הכנסת, מותר לו לנעול נעליו ולצאת בהם לרשות הרבים, ומיד כשיגיע לבית הכנסת יחלוץ אותם. וכן אם רוצה להכנס לבית הכסא, והרצפה לא נקיה, מותר לנעול נעליו עד שיצא מבית הכסא. [כ"כ בשיורי כנה"ג (הגה"ט ר"ס תריד), וכמ"ש כיו"ב הרמ"א בהגה, שאם ירדו גשמים מותר לנעול מנעליו עד שיגיע למקומו].

ונעלי עור אינם מוקצים ביום הכפורים, ומותר לטלטלם, מפני שראוים לנעול אותם משום סכנת עקרב, אי נמי מפני שראויים לחולה, וכן ראויים הם ללובשם במקום רפש וטינופת, לבל יתלכלכו פעמיו. [כ"כ הגרש"ז אויערבאך והובא בשלמי מועד עמוד עח].

זנעלי גומי שדומים הרבה במראיתם לנעלי עור, אין לאסור לצאת בהם ביוהכ"פ, משום מראית העין, שיחשדו אותו שהוא נועל נעלי עור. מאחר שנעלי גומי אלו נפוצים מאד, ממילא אין לחשוש בהם משום מראית העין. [חזו"ע ימים נוראים עמוד שיז].

חמותר לעמוד ביום הכפורים על כרים וכסתות של עור להגן מפני הצינה וקושי הקרקע. אך בשעת התפלה לא יעמוד על כרים וכסתות ויתפלל, שנראה כמתגאה. [חזון עובדיה שם].

טמחנכים את הקטנים שילכו בנעלי בד וגומי, אף אם הם אוכלים, שאין חוששים כל כך אם לא ינעלו נעליים. ואף שבזמן הזה מותרים הם בנעילת הסנדל, טוב שיקנו להם נעלי גומי שינעלו אותם ביום הכפורים. ואם אין להם נעלי גומי, יש לסמוך להקל להנעילם נעלי עור, בפרט אם מזג האויר קריר, ואם התינוק ילך יחף יש לחוש שיבא לידי הצטננות, וכן אם יש בקרבת מקום שברי זכוכית על הקרקע. [כן משמע מדברי הארחות חיים הל' יוהכ"פ כג].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.