Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן סט סעיף טו – בשר המלוכלך בדמים

ילקוט יוסף · הלכות דם · 11 סעיפים

כל פרקי הלכות דם (51)
  1. סימן פו- דיני ביצים
  2. סימן סו – דברים האסורים משום דם
  3. סימן סז – מהלכות דם
  4. סימן סח – דיני מליגת העוף
  5. סימן סט – דיני מליחה
  6. הדחה שקודם המליחה
  7. סימן סט סעיף א' – להשתמש בכלי ששורין בו בשר
  8. סימן סט סעיף א' – אופן המליחה
  9. סימן סט סעיף ג' – באיזה מלח מולחין
  10. סימן סט סעיף ד' – כיצד מולחין
  11. מליחת עופות שלמים
  12. סימן סט סעיף ה' -חתך הבשר אחר המליחה
  13. סימן סט סעיף ו' – שיעור שהיית הבשר במלחו
  14. סימן סט סעיף ז' – הדחה שאחר המליחה
  15. סימן סט סעיף ז' – הדחה אחרונה במי פירות
  16. סימן סט סעיף ח' – הדיח בלא ניפוץ ושטיפה
  17. סימן סט סעיף ט' – בישל בלא הדחה אחרונה
  18. סימן סט סעיף ט' ברמ"א – מלח שניטל כוחו
  19. סימן סט סעיף י' – גוי המעיד שהבשר הודח
  20. סימן סט סעיף יא – בשר שנתבשל בלא מליחה
  21. בשר שיש ספק אם נמלח
  22. סימן סט סעיף יב – בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה
  23. סימן סט סעיף יא בהגה – חתיכה שלא נמלחה כראוי
  24. בשר ששהה ג' ימים – היתרו לצלי
  25. סימן סט סעיף טו – בשר המלוכלך בדמים
  26. סימן סט סעיף טז – מקום מליחת הבשר
  27. סימן סט סעיף יח – בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב
  28. סימן סט סעיף יט, וכ' – חליטת הבשר
  29. סימן סט סעיף כא – במקום שאין מלח
  30. סימן ע – למלוח כמה חתיכות זו על גב זו
  31. סימן עא – מליחת ראש ושאר האיברים של בהמה ועוף
  32. סימן עב – דיני מליחת הלב והריאה
  33. סימן עג – דיני צליית הכבד
  34. סימן עד – דין הטחול
  35. סימן עה – דין מליחת המעיים
  36. סימן עו – דיני צליית בשר
  37. סימן עז – דין עופות שמילאום בשר שלא נמלח
  38. סימן עח – שלא לדבק בצק בבשר שלא נמלח
  39. סימן עט – סימני בהמה וחיה טהורים
  40. סימן פ – דין חיה טהורה
  41. סימן פא – היוצא מן הטמא טמא
  42. סימן פב – סימני עוף טהור
  43. סימן פג – סימני דגים טהורים
  44. סימן פד – הלכות תולעים
  45. תולעים הנמצאים בפירות
  46. תולעים הנמצאים בירקות
  47. תולעים שבעלי נענע
  48. תולעים הנמצאים בקמח
  49. תולעים בבשר-בדגים
  50. תולעים בגבינה
  51. סימן פה – דין חגבים

קלחבשר שלא נמלח, ושראוהו במים קודם מליחה, ושכחו להוציאו מן המים, ונשאר שם עשרים וארבע שעות או יותר, אסור לאוכלו על ידי מליחה בבישול בקדרה, אלא ידיח אותו ויצלהו על האש, והאשכנזים נוהגים לאוסרו אף בצלייה. [איסור והיתר כרך א' עמוד תכ. יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן ה' אות ד]

קלטיש אומרים שכל מה שהבשר [שנכבש במים מעת לעת] נאסר לבישול הוא דוקא בבשר שהיה דם על פניו, שלא הודח כלל. אבל אם הבשר הודח מדם שעל פניו, אף על פי שלא נמלח אם שהה במים מעת לעת יש להתירו גם לבישול. ויש חולקים וסוברים שגם אם הבשר הודח מדם שעל פניו, אם שהה במים מעת לעת נאסר לבישול, ומותר רק לצלי. וכן עיקר לדינא. [ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תכא]

קמבשר שלא נמלח שנכבש במים מעת לעת, אף שנאסר לבישול והותר רק לצלי, מכל מקום מותר לבשלו אחר הצלייה. [ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תכב]

קמאכבר נתבאר לעיל, דדם כבוש דינו כדם מבושל, שאין איסורו אלא מדרבנן, ולכן בשר שקודם שנמלח נכבש במים, וספק אם עבר עליו מעת לעת בתוך המים או לא, מותר להכשירו על ידי מליחה לבשלו בקדרה. דספק דרבנן לקולא, ועוד, שיש כאן ספק ספיקא להקל, שמא לא נכבש במים מעת לעת, ואף אם תמצא לומר שנכבש מעת לעת, שמא הלכה כדעת הסוברים דכבוש כמבושל הוא רק בשלשה ימים, ושמא הלכה כהסוברים דכבוש כמבושל הוא רק בחומץ. ויש לצרף כאן חזקת היתר דמעיקרא. וכן בכל ספק כבוש בשאר איסורים, אם לא נכבש בחומץ וציר, יש להתירו משום ספק ספיקא. וכל שכן ספק כבוש בבשר (מבושל) וחלב שיש להקל, שלא אסרה תורה אלא דרך בישול, ולא בכבישה. [איסור והיתר א' עמ' תכג. יביע אומר ח"ח סי' ז. ואף בספק כבוש בשאר איסורים, אם שהה מעת לעת או לא, אזלינן לקולא. וראה בהליכות עולם חלק ו' עמוד כ']

קמבבשר שלא מלח והיה במים מעת לעת, ונתבשל, ונשפך מהתבשיל באופן שאי אפשר לעמוד על שיעורו אם היה ששים או לא, יש להקל בספיקו, ככל ספק דרבנן, דדם שבישלו דרבנן. [ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תכד]

קמגכבוש שנתנענעו מימיו בתוך כ"ד שעות, י"א דחשיב כבוש. ויש חולקים. [שם].

קמדבשר ששהה מעת לעת במי נהר, מאחר והמים מתחלפים יש אומרים שאין בזה דין כבוש כמבושל. ויש חולקים. ובלאו הכי יש להתיר מאחר שיש במים ששים כנגד הבשר. [ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תכה]

קמהבשר שלא נמלח שנכבש במים מעת לעת, בכלי המיוחד לשריית הבשר, הבשר מותר רק לצלי (וכמבואר לעיל), ומכל מקום הכלי מותר לשרות בו שוב בשר, שהרי אין שורין אלא חצי שעה, ונזהרין שלא לשרות בו בשר עשרים וארבע שעות. [או"ה א' עמוד תכה]

קמובשר שנשרה במים כ"ג שעות והוציאוהו, ואחר כך חזרו והניחוהו שעה אחת באותם מים, או במים אחרים, יש מחמירים בזה, דכבוש בסירוגין הוי כבוש. ויש מתירין דסוף סוף לא היה במים כ"ד שעות רצופים. וכן עיקר. ועל כל פנים לכתחלה אין ראוי להקל בזה. [שם].

קמזאם הכניס בשר בתוך שקית ניילון, והצטבר שם הדם, ושהה מעת לעת, יש לזה דין כבוש, ונאסר לבישול, ואין לו היתר אלא לצלי. וכן עופות שכרכו אותם בניירות, ונתנו שם קרח, ובתוך כמה שעות הקרח נמס, והבשר נכבש במי הקרח מעת לעת, לדידן אין הבשר נאסר כי אם לבישול. [ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תכו]

קמחבשר שהונח קודם המליחה בכלי, ונטף ממנו דמו ונמצא שחלק מהבשר היה בתוך הדם במשך זמן של מעת לעת, חשיב ככבוש ואותו חלק אין לו היתר אלא בצלייה. [שם תכו]

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.