אוביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים – למה נאמר? לפי שהוא אומר את הכבש האחד תעשה בבוקר, והיתה בו שבת בכלל, שנאמר את הכבש האחד, והרי הכתוב מוציאה מכללה, להחמיר ולדון בקבועה. וביום השבת שני כבשים – למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כו) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, שתהיה עבודת מקדש דוחה את השבת. אתה אומר שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת, או שתהא שבת דוחה את העבודה? ת"ל וביום השבת שני כבשים, הא מה ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו? שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת. או אחת של יחיד ואחת של צבור? אמרת: במה ענין מדבר? בשל צבור:
בעולת שבת בשבתו – ולא עולת שבת בערב שבת. עולת שבת בשבתו – ולא עולת שבת זו בעולת שבת אחרת. הרי שלא הקריב לשבת זו, שומע אני יקריב לשבת הבאה? ת"ל עולת שבת בשבתו. מגיד שאם עבר היום בטל קרבנו: על עולת התמיד ונסכו – מגיד שאין מקריבים מוספים אלא בינתים: