איפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר – מגיד הכתוב שכל הרוחות אין יוצאות אלא מלפניו. ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: סימן זה יהיה בידך, שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו, שנאמר (איוב יב) אשר בידו נפש כל חי. מת – נתונה באוצר, שנאמר (שמואל א כה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. שומע אני בין צדיקים בין רשעים? ת"ל ואת נפש אויביך יקלענה בכף הקלע: איש על העדה – זה יהושע, שנא' (תהלים עח) לחם אבירים אכל איש, ולמה פירש הכתוב? שלא להטיל מחלוקת בין בניו ובין אחיו:
באשר יצא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם – לא כדרך שאחרים עושים, שהם משלחים חיילות, והם באים לבסוף; אלא כשם שעשה משה, שנאמר ויאמר ה' אליו אל תירא אותו, וכשם שעשה יהושע, שנאמר וירץ יהושע ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו, וכשם שעשה פנחס, שנאמר (במדבר לא) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא. אשר יצא לפניהם – בראש. ואשר יבוא לפניהם – בראש, שנאמר דברי הימים א יא ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש. אשר יצא לפניהם – בגדוד. ואשר יבוא לפניהם – בגדוד. אשר יצא לפניהם – בכרך ואשר יבא לפניהם – בכרך. אשר יוציאם – בזכיות. ואשר יביאם – בזכיותיו. אשר יוציאם – במנין. ואשר יביאם – במנין, שנאמר (במדבר לא) ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש וגו'. ולמה הוצרכו כפרה? לפי שזנו עיניהם מן הערוה: ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה – ועליו מפורש בקבלה שיר השירים א הגידה לי שאהבה נפשי, כענין שנא' (ירמיה מג) ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו, שלמה אהיה כעוטיה על עדרי – אברהם יצחק ויעקב. צא וראה מה הקב"ה השיבו: אם לא תדעי לך היפה בנשים – מעולה שבנביאים. צאי לך בעקבי הצאן – בעקבים אני עושה עמהם. ורעי את גדיותיך – מנין אתה אומר, שהראהו המקום למשה כל הפרנסים העתידים לשמש את ישראל מיום שיצאו מן המדבר עד שיחיו המתים? שנא' צאי לך בעקבי הצאן.