פיסקא קכא

אונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. ר' ישמעאל אומר: אימתי נחשבת לכם תרומה? כשהפרשתם אותה כראוי. לא הפרשתם אותה כראוי – לא נחשב לכם תרומה. אבא אלעזר בן גמליאל אומר: בא הכתוב ללמדך, שכשם שהתרומה עולה במדה – כך עולה באומד ובמחשבה: כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. למה נאמר? לפי שהוא אומר "והרמותם ממנו", שומע אני יתרום שבלים של חטים וענבים מן היין וזיתים מן השמן? תלמוד לומר "כדגן מן הגורן" – מן הגמור. מכאן אמרו: התבואה – משתמרח, והיין – משתקפה, והשמן – משירד לעוקה. כן תרימו גם אתם תרומת ה'. למה נאמר? לפי שהוא אומר "ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם", ישראל נותנים תרומה ללוים, אבל כהנים אין נותנים מעשר ללוים. הואיל ואין נותנים מעשר ללוים, שומע אני יהיו אוכלים אותו בטיבולו? ת"ל "כן תרימו גם אתם תרומת ה'". ר' ישמעאל אומר: אין צריך: מה חלה, שאינה נוהגת בכל הפירות, נוהגת בפירות כהנים – מעשר, שנוהגת בכל הפירות, אינו דין שינהוג בכל הפירות כהנים? ומה ת"ל כן תרימו גם אתם... מכל מעשרותיכם? – בא הכתוב ולימד על מעשר, שהוא נוהג בכל. איסי בן עקביא אומר: אם מעשר הקל, הרי הוא נוהג בכל – תרומה חמורה, דין הוא שתהא נוהגת בכל! ד"א אם מעשר, שאינו נוהג בראשית הגז, הרי הוא נוהג בכל – תרומה, חמורה, אינו דין שתהא נוהגת בכל? איסי בן מנחם אומר: אם מעשר, שאינו בא אלא מכח יראה ומכח תלמוד, הרי הוא נוהג בכל – תרומה, חמורה, דין הוא שתהא נוהגת בכל: ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן – מה אהרן חבר, אף כהנים חברים. מכאן אמרו: אין נותנים מתנות אלא לחבר: מכל מתנותיכם תרימו את תרומת ה' מכל חלבו את מקדשו ממנו – בתרומה גדולה הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בתרומת מעשר? כשהוא אומר "מכל מעשרותיכם" הרי תרומת מעשר אמור. הא מה ת"ל "תרימו את תרומת ה'"? בתרומה גדולה הכתוב מדבר, דברי ר' יאשיה. רבי יונתן אומר: לפי שהוא אומר (דברים יח) ראשית דגנך תירושך ויצהרך – חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? ת"ל "תרימו את כל תרומת ה'" – חובה, ולא רשות: מכל חלבו את מקדשו ממנו. שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו. מכאן אמרו תרומה עולה באחד ומאה. אין לי אלא תרומה טהורה. טמאה מנין? אמרת ק"ו הוא: אם יעלה היתר את האיסור ק"ו את האיסור להיתר! ר' אומר: אין צריך, ק"ו הוא: אם עלה איסור מן המותר להיתר – ק"ו מן המותר למותר להיתר. אין לי אלא תרומה שהיא עולה. ערלה וכלאי הכרם מנין? נאמר כאן מלאה ונאמר להלן (דברים כב) "מלאה". מה להלן, שהיא עולה – אף כאן שהיא עולה. אי, מה להלן במאה ואחד, אף כאן במאה ואחד? אמרת: מקום שכפל את האיסור – כפל את העלאה, מקום שלא כפל את האיסור – לא כפל העלאה. מכאן אמרו: תרומה עולה באחד ומאה, ערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים.