פיסקא קיג

אויהיו בני ישראל במדבר בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה ושניה חללו. וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע היה. אתה אומר תולש מן הקרקע, או איש עצמו ושמו מקושש, תלמוד לומר ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים. הא מה תלמוד לומר וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע. ומי היה צלפחד, דברי ר' עקיבא. נאמר כאן מדבר ונאמר להלן מדבר (במדבר כז), מה מדבר האמור להלן צלפחד, אף מדבר האמור כאן צלפחד. ר' יהודה בן בתירא אומר, עתיד ליתן את הדין כל האומר צלפחד מקושש היה. אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו. אלא מאין היה, מן המעפילים היה שנאמר ויעפילו לעלות אל ראש ההר. וימצאו איש מקושש עצים מלמד שמנה משה שומרים וימצאו אותו מקושש. ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש. עוד למה נאמר והלא כבר נאמר וימצאו איש, ומה תלמוד לומר ויקריבו אותו [המוצאים אותו] מגיד שהתרו בו (מעין מלאכתו. מכאן לכל אבות שבתורה שמתרין בהם מעין מלאכתם). ר' יצחק אומר אינו צריך, מה עכו"ם חמורה אינו חייב עד שיתרה בו מעין מלאכתו, ק"ו לכל מצוות שבתורה, ומה תלמוד לומר ויקרבו [וגומר] מלמד שהתרו בו [מעין מלאכתו, מכאן לכל אבות מלאכות שבתורה שמתרין בהם מעין מלאכתם]. אל משה ואל אהרן ואל כל העדה, אם משה לא היה יודע אהרן היה יודע. אלא סרס המקרא ודרשהו דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אמר משום ר' אלעזר בבית המדרש היו ובאו ועמדו לפניהם: