בבְּיוֹם הַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳. הֲקָמָה זוֹ הָיְתָה אַחַר שִׁבְעַת יְמֵי מִלּוּאִים לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ג), וְכֵן מוֹכִיחִים הַכְּתוּבִים כִּי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם אֶלָּא מִלּוּאֵי יְדֵי אַהֲרֹן, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ מַעֲשֵׂה שִׁבְעַת יְמֵי מִלּוּאִים קֹדֶם מִצְוַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְהַעֲרָכָתוֹ, וְגַם בְּפָרָשַׁת צַו כְּשֶׁמָּשַׁח אַהֲרֹן וּבָנָיו יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִלּוּאִים שָׁם הִזְכִּיר מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְסִדְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ כִּי הַמִּלּוּאִים הָיוּ קֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְהַעֲרָכַת כֵּלָיו, וְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן וְסִדֵּר מֹשֶׁה מַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהִקְרִיב בּוֹ אֶת הָאָמוּר בָּעִנְיָן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה בַּמִּשְׁכָּן בְּסֵדֶר כָּל הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ אֶלָּא בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל מִלּוּאִים. וַאֲפִלּוּ לְהַסּוֹבְרִים שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה מִשְׁכָּן וְסוֹתְרוֹ (ירושלמי יומא א,ה), בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי מִשְׁכָּן הוּא שֶׁהָיָה בּוֹנֶה וְסוֹתֵר אֲבָל סֵדֶר הֲכָנָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, כָּאָמוּר בָּעִנְיָן ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ וְשַׂמְתָּ שָׁם וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן״ וְגוֹ׳. הֲרֵי כִּי מֵחָדָשׁ הוּא מוֹדִיעוֹ הַהַעֲרָכָה וּמְקוֹם כָּל דָּבָר וְסֵדֶר הַנָּחָתוֹ, וְאִם זֶה לוֹ שִׁבְעַת יָמִים וְהוּא מַעֲרִיךְ, מַה מָקוֹם לְהוֹדִיעַ מֵחָדָשׁ? אֶלָּא וַדַּאי זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְתִקּוּנוֹ, וְהִקְרִיב מֹשֶׁה בּוֹ בַּיּוֹם כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן בְּמִצְוַת ה׳ אֵלָיו, כָּאָמוּר לְפָנֵינוּ.
יטכַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶת מֹשֶׁה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ וְהַדָּבָר יָדוּעַ כִּי אוֹתוֹ צִוָּה ה׳? כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שִׁנּוּי מֵהַמִּצְוָה, וְשִׁעוּר אָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר״ הוּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳״ הָיָה בְּנִשְׁמָע שֶׁחוֹזֵר עַל הָעוֹשֶׂה שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָבֵן. וְטַעַם כֶּפֶל הַדָּבָר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל פְּרָט הוּא חָשׁוּב מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְרָאוּי לֵיאָמֵר עָלָיו לְבַדּוֹ ״צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״.
להוְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כד:יח) ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״, שָׁם הָיָה אַחַר שֶׁקָּרָא אֵלָיו ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ. אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְאֵין מְצִיאוּת זֶה כִּמְצִיאוּת הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, כִּי כָאן כְּבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֶעָנָן שֶׁבָּא בּוֹ בְּהַר סִינַי, שָׁם נֶאֱמַר (שמות כד:יז): ״וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה׳ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר״, וְסָמוּךְ לֵיהּ: ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר״, פֵּרוּשׁ – מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹכֵן כְּבוֹד ה׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיָה כְּבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יָכוֹל לִכָּנֵס בִּמְקוֹם מְלֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
חסלת פרשת פקודי סליק ספר שמות