העַל צַלְעוֹת הָאָרוֹן. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים נִזְכַּר הָאָרוֹן בְּפָרָשָׁה זוֹ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אֲרוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:).
חמִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה הַכַּפֹּרֶת שָׁוָה וְהָיָה מַכֶּה בְּקוּרְנָס בְּכָל רֹחַב הַכַּפֹּרֶת וְכוּ׳, אֶלָּא בִּשְׁעַת הַהַתָּכָה הִתִּיךְ בְּמָקוֹם רָחָב כְּשִׁיעוּר הַכַּפֹּרֶת, וּבִשְׁנֵי קְצוֹתָיו הִרְבָּה זָהָב שִׁיעוּר שֶׁיַּסְפִּיק לַכְּרוּבִים, וּבָזֶה יְדוּיַּק אָמְרוֹ מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו.
יזוַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. תִּמְצָא בְּכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיְּדַיֵּק לְשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּלְשׁוֹן הַמִּצְוָה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה בַּמְּנוֹרָה, שֶׁבַּמִּצְוָה אָמַר מְנוֹרַת זָהָב וְכָאן אָמַר אֶת הַמְּנוֹרָה.
וְאוּלַי כִּי לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַקּוֹמֵץ רַבָּה (מנחות כח:) כִּי הַמְּנוֹרָה בָּאָה גַּם מֵהַמַּתָּכוֹת, דִּכְתִיב ״תֵּעָשֶׂה״ לְרַבּוֹת, לָזֶה אָמַר ה׳ מְנוֹרַת זָהָב לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִתִּיר בְּרִבּוּי תֵּעָשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא לְדוֹרוֹת, אֲבָל בַּמִּשְׁכָּן מְעַכֵּב לִהְיוֹת זָהָב, וְלָזֶה הִסְמִיךְ מְנוֹרַת זָהָב בְּלֹא הַפְסָקָה לוֹמַר שֶׁאֵין מַעֲשֶׂיךָ בַּמְּנוֹרָה אֶלָּא שֶׁל זָהָב. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״מְנוֹרַת זָהָב״ וְלֹא מְנוֹרַת שְׁאָר מַתָּכוֹת הֲגַם שֶׁהִכְשַׁרְתִּים לְךָ, וְדִקְדּוּק זֶה אֵין שַׁיָּכוּת לְהוֹדִיעַ בַּמַּעֲשֶׂה אֶלָּא הוֹדִיעַ שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת ה׳ וַעֲשָׂאָהּ זָהָב, וְהָבֵן:
כהוַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. זֶה הוּא מְקוֹם זִכְרוֹנוֹ, כִּי פְּנִימִי מֵהָאָמוּר אַחֲרָיו. וּמַה שֶׁצִּוָּה ה׳ עָלָיו מְאֻחָר מֵהַכֹּל, כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּפָסוּק ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ (שמות כה:ט).
חסלת פרשת ויקהל