אלֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. הִזְכִּיר לְשׁוֹן עֲלִיָּה, אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח,א) שֶׁהָעֲדִי שֶׁהִתְנַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל נָטַל מֹשֶׁה, וְהוּא הָעֲלִיָּה שֶׁרָמַז לוֹ בְּאָמְרוֹ עֲלֵה מִזֶּה, פֵּרוּשׁ מִזֶּה שֶׁעָבַר, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר גַּם כֵּן תֵּבַת אַתָּה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, אֶלָּא לוֹמַר אַתָּה תַּעֲלֶה וְלֹא זוּלָתְךָ שֶׁאַדְרַבָּה יְרִידָה הָיְתָה לָהֶם, וְאָמְרוֹ וְהָעָם פֵּרוּשׁ יֵלֵךְ עִמָּךְ.
לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לָשׁוֹן זֶה הָאָמוּר בְּדִבְרֵי ה׳, לֹא הָיָה שָׁוֶה לְכֻלָּם. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה, וְיֵשׁ מֵהָאָבוֹת שֶׁאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר כַּמְבֹאָר מִן הַכְּתוּבִים, לָזֶה אָמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּוָּנַת הָאֲמִירָה לְכֻלָּם הוּא ״לְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳:
בוְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ. מִכָּאן מוּכָח כִּי עַד עַתָּה הִנֵּה דַּעַת קָדוֹשׁ מַסְכֶּמֶת לִכְנִיסַת מֹשֶׁה לָאָרֶץ וּלְהַנְחִילָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲגַם שֶׁאָמַר (שמות ו:א) ״עַתָּה תִרְאֶה״, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עֲלֵה״ וְגוֹ׳ וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ לְגָרֵשׁ הַשֶּׁבַע אֻמּוֹת. וְאוּלַי כִּי בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִתְבַּטֵּל גְּזֵרַת ״עַתָּה תִרְאֶה״ וְגוֹ׳:
גפֶּן אֲכֶלְךָ וְגוֹ׳. שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה הַמַּכְעִיס אֶת רַבּוֹ בְּפָנָיו לְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאָמְרוֹ בַּדָּרֶךְ כָּאן רָמַז שֶׁלֹּא לְכָל הַזְּמַנִּים הוּא אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא לִזְמַן הֱיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּעִיר עָז לָנוּ יַעֲלֶה בְּקִרְבֵּנוּ (ישעיהו כו:א).
אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת כִּי הַמִּדְבָּר הָיָה מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל סמא״ל הָרָשָׁע, וְלָזֶה הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים מִתְגַּבֵּר וְהוֹרֵג מֵהֶם לְסִבָּה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לָהֶם מֵהַחֵטְא. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (ח״ב קנז.) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא״ (דברים א:יז). וְלָזֶה אָמַר פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ, פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הַמִּזְדַּמֵּן בַּדֶּרֶךְ, וְהָבֵן:
יאוְדִבֶּר ה׳ וְגוֹ׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הוּא, כְּפִי שִׁעוּר הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מֹשֶׁה לְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, לְאוֹתוֹ שִׁעוּר תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה מִפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁפָּעַת הַקְּדֻשָּׁה יַשִּׂיג.
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, יִתְבָּאֵר לְדַרְכֵּנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, פֵּרוּשׁ כִּי הַלְּבָבוֹת יַשְׂכִּילוּ בַּנֶּעְלָם אִם לֶאֱהוֹב אִם לִשְׂנוֹא, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין הָאָדָם לִבּוֹ לֶאֱהוֹב חֲבֵרוֹ כְּמוֹ כֵן יִתְבּוֹנֵן לֵב חֲבֵרוֹ לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שֶׁלֹּא יֹאהֲבֵהוּ אִם לֹא יָכִין לִבּוֹ לִהְיוֹת גַּם הוּא רֵעֵהוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. וּמֵעַתָּה יַבְחִין אָדָם מַה הוּא עִם קוֹנוֹ – אִם לְבָבוֹ יִתְאַוֶּה וְיַחְשׁוֹק בַּה׳ וּבַעֲבוֹדָתוֹ הִנֵּה זֶה סִימָן כִּי ה׳ אֲהֵבוֹ.
יברְאֵה אַתָּה אוֹמֵר וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הָעִנְיָן הוּא כִּי לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְהַעֲלוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי הַעַל וְגוֹ׳, וְשִׁתֵּף עִמּוֹ עוֹד שָׁלִיחַ אֶחָד מֵהָעֶלְיוֹנִים, דִּכְתִיב ״וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ״, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְהוֹדִיעוֹ לָדַעַת אֶת מִי יֵלֵךְ, לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הוּא הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עִמִּי, לָדַעַת אִם אַסְכִּים עַל הַדָּבָר אוֹ לֹא, כִּי אֵין אָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּדָבָר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבְּעַל כָּרְחִי אַסְכִּים לָלֶכֶת עִם הַמַּלְאָךְ שֶׁתִּתֵּן לִי, בֵּין אִם יִהְיֶה נוֹחַ לִי אוֹ לֹא, הֲלֹא אַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, פֵּרוּשׁ, אָמַרְתָּ לִי שֶׁאוֹתִי גִּדַּלְתָּ מִכָּל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, מֵאָמְרוֹ (שמות ו:ג) ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵלַי נוֹדַע בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְּיֻחָד, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְשִׁעוּר תֵּבַת יְדַעְתִּיךָ תָּאִיר לְמוּלָךְ כְּשִׁעוּר ״נוֹדַעְתִּי״ בִּמְקוֹמָהּ, וְהָבֵן.
וְאָמַר עוֹד וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, תִּתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קע״ג) שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מָצָא רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: ״שְׁלַח שְׁלִיחוּת זֶה בְּיַד רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִמֶּנִּי״, וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ כִּי אֵינוֹ חָפֵץ אֶלָּא בְּמֹשֶׁה. וְהִנֵּה הָעִנְיָן יַגִּיד שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מְצִיאוּת חֵן וְלֹא לְצַד הַהַשָּׂגָה בַּמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֲרֵי הִכִּיר מֹשֶׁה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ כִּי רַבִּי עֲקִיבָא עָצוּם הוּא מִמֶּנּוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה ה׳ אֶלָּא בְּמֹשֶׁה, וְזֶה סִימָן לְחֵן. וּמֵעַתָּה אֵיךְ תִּתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדָּה זוֹ? אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לִי מִדּוֹתֶיךָ, לָזֶה שָׁאַל לְהוֹדִיעוֹ מִדּוֹתָיו.
יגוְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאֵין מֵהַמּוּסָר לוֹמַר עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת אוֹתוֹ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לְמַעַן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנְהָגָה יְשָׁרָה בִּתְמִידוּת לְפָנֶיךָ, וְהוּא מְצִיאוּת חֵן הַמּוּשָּׂג בְּעֵינֵי ה׳:
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה. כָּאן דִּבֵּר מֹשֶׁה בַּנֶּעְלָם מֵעֵינֵי אָדָם וְהוֹדַע אֵלָיו, וְהוּא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא מִכָּל הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמַר, וְהוּא כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק ה׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ בְּפָסוּק (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וְהוּא גַּם כֵּן מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְהוּא מַה שֶׁטָּעַן בְּאָמְרוֹ וּרְאֵה פֵּרוּשׁ, רְאֵה בִּפְרָט זֶה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה פֵּרוּשׁ, סְמוּכִים וּדְבוּקִים עִמְּךָ, וְאֵיךְ תִּמְאַס חֵלֶק עֶלְיוֹן, וְהָבֵן:
ידוַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וְגוֹ׳. הַרְבֵּה פֵּרוּשִׁים נֶאֶמְרוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים י״ח) כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ תִּקָּרֵא ״פְּנֵי ה׳״ לְצַד שֶׁהִיא הַנִּרְאֵית לִצְבָא הַשָּׁמַיִם, וְאֵלֶיהָ רוֹמֵז אָמְרוֹ (שמות כג:טו) ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״. וְכָאן הֵשִׁיב ה׳ לְמֹשֶׁה עַל טַעֲנוֹתָיו וְהוֹדִיעוֹ כִּי הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ הוּא פְּנֵי ה׳ שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה, וְעַל חֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה נוֹחַ לְמֹשֶׁה מְצִיאוּת זֶה, אָמַר וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
וְנִתְכַּוֵּן עוֹד לוֹמַר לוֹ שֶׁיָּנוּחַ אוֹר עֶלְיוֹן עָלָיו וְלֹא יִפְסֹק מִמֶּנּוּ מַה שֶׁנָּח עָלָיו עַד עַתָּה מִן הָרוּחַ, אֶלָּא שֶׁלִּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵיהֶם, וּבְחִינָה זוֹ בְּחִינַת דִּין הוּא, וְהַשֵּׁם יַגִּיד עָלֶיהָ – אֲדֹנָ״י, וְעַל זֶה הֵשִׁיב מֹשֶׁה וְאָמַר אִם אֵין וְגוֹ׳ (שמות לג:טו):
טואִם אֵין פָּנֶיךָ וְגוֹ׳. לֹא נִתְרַצָּה בְּמַאֲמַר ה׳ וְאָמַר: וְכִי עַל דָּבָר זֶה אֲנִי מִתְפַּלֵּל? אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים מֵעַתָּה אֲבוּדִים הֵם וְאֵין צוֹרֶךְ בַּעֲלִיָּתָם. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן וְגוֹ׳ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סוֹד הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, לֹא פָּנֶיךָ לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכִּסֵּא. וּמַה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ תִּהְיֶה לִי לְבַדִּי, כְּאָמְרוֹ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ, אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁתִּהְיֶה גַּם מַנְהֶגֶת כֻּלָּנוּ יַחַד אֲנִי וְעַמְּךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְנִתְרַצָּה אֵל עֶלְיוֹן וְאָמַר אֵלָיו גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה, לְהַנְהִיגָם בִּבְחִינַת שֵׁם שָׁלֵם הַמְּיֻחָד בָּרוּךְ הוּא, כִּי מָצָאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לִזְכוּת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִמְצִיאַת חִנּוֹ.
יזכִּי מָצָאתָ חֵן וְגוֹ׳. וּמֹשֶׁה הִקְדִּים לוֹמַר יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְאַחַר כָּךְ אָמַר וְגַם מָצָאתָ חֵן, כָּאן הוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב כִּי מַעֲלַת הוֹדָעָה בְּשֵׁם הוּא עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַחֵן, כִּי הֲלֹא נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ (בראשית ו:ח) וְלֹא יְדָעוֹ בְּשֵׁם. לָזֶה אָמַר בִּתְחִלָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁהוֹדִיעוֹ בַּשֵּׁם גַּם כֵּן הָיָה לְצַד מַה שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאַחַר כָּךְ וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, לוֹמַר שֶׁזֶּה יָצָא מִזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן נִשְׁמָע מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁהִקְדִּים ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״ קֹדֶם מְצִיאוּת חֵן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁהִשִּׂיג הַדָּבָר לְצַד מַה שֶׁזָּכָה.
יחהַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות טו:ב) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם, וּכְתִיב (שמות לג:יא) ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים״, אֵין זֶה אֶלָּא רְאוּת אֵשׁ אוֹכְלָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז) ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּמַרְאֶה וְגוֹ׳ וּתְמוּנַת ה׳ יַבִּיט״, אֵין זֶה אֶלָּא תְּמוּנַת אוֹר עֶלְיוֹן, וּמֹשֶׁה רָצָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַכָּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה פְּרָטִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל שִׂכְלוֹ יַשְׂכִּיל בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת, כִּי רָאָה שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְהִרְחִיב פִּיו לִשְׁאוֹל.
יטאֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ. פֵּרוּשׁ, כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי מֵטִיב בָּהֶם לִבְרִיּוֹתַי, וְאָמְרוֹ עַל פָּנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַשָּׂגָתְךָ דָּבָר זֶה מִמֶּנִּי הוּא ״עַל פָּנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, פָּנִים אֲשֶׁר אַתָּה מַרְאֶה בְּעוֹצֶם הַפְלָגַת אַהֲבָתְךָ וְחֶשְׁקְךָ בִּי כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״פָּנִים אֶל פָּנִים״ (שמות לג:יא).
וְקָרָאתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַעֲבִיר מִדּוֹתַי וְאֶקְרָאֵם כָּל אַחַת בִּשְׁמָהּ לְפָנֶיךָ, וְאוּלַי כִּי כָּל מִדָּה תִּקָּרֵא בִּשְׁמָהּ וְכוּלָּם יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְךָ הוֹדָעָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהִכִּיר בִּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן כָּל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אַחַת תִּקָּרֵא בְּאָזְנָיו.
וְאָמְרוֹ וְחַנֹּתִי וְגוֹ׳, הוֹדִיעוֹ כִּי אוֹתָהּ שָׁעָה הִיא שְׁעַת רַחֲמִים וַחֲנִינָה לִשְׁאוֹל מַאֲוָיו.
כוַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאֲנִי מוֹנֵעַ הַדָּבָר מִמְּךָ, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין בְּךָ יְכֹלֶת הַמַּשִּׂיג כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, וְאָמְרוֹ וָחָי פֵּרוּשׁ וְיִשָּׁאֵר חַי, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְחַיֶּיךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:יא) ״כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף״.
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – פֵּרוּשׁ בְּשׁוּם אוֹפֶן, וַאֲפִלּוּ חַי – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ יִהְיֶה צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא עָלָיו חַי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב כג:כ) ״בֶּן אִישׁ חַי״, וְאוֹת וָא״ו תְּשַׁמֵּשׁ וָא״ו הַמּוֹסִיף.
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – אֲפִילוּ אַחַר מִיתָה וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת, וְעוֹד וָחָי – פֵּרוּשׁ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ. כָּאן רָמַז שֶׁאַחַר מִיתָה יַשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁלַל אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתוֹ חַי, וַהֲגַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אַחַר מוֹתָם, לֹא יַשִּׂיגוּ מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי ה׳. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה!
כגוְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וְגוֹ׳. הִנֵּה בְּאֵל עֶלְיוֹן לֹא יִתְיַחֵס אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר, אֶלָּא כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְצַד כִּי חַיּוּת הָעוֹלָמוֹת עוֹמֵד בְּחֵשֶׁק הִסְתַּכְּלוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ וְקִיּוּמוֹ הוּא הָאָדוֹן חַי הָעוֹלָמִים, וְדָבָר זֶה הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיָּכוֹל שׁוּם נִבְרָא לְהַבִּיט אֶל אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה הֵכִין ה׳ וְעָשָׂה מַסְוֶה אֲשֶׁר דֶּרֶךְ שָׁם יַבִּיט, וְהוּא שֶׁקָּרָא אֲחוֹרַיִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ אֶת הָאָדָם הַגּוּף אֲחוֹרַיִים וְהַנֶּפֶשׁ פָּנִים לוֹ, וְהָרוּחַ פָּנִים לַנֶּפֶשׁ, וְהַנְּשָׁמָה פָּנִים לָרוּחַ, כְּמוֹ כֵן הֵכִין אוֹר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר דֶּרֶךְ שָׁם יַשְׁקִיפוּ וְיֶחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְלוֹ קָרָא אֲחוֹרַיִים, וְאוֹר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא מֻשְׁלָל מֵהַשָּׂגַת נֶפֶשׁ כָּל חַי יִקָּרֵא פָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ.
וְאֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לוֹ בְּאָמְרוֹ סָמוּךְ לַאֲחוֹרָי תֵּיבַת וּפָנַי, לוֹמַר כִּי גַּם שָׁם הֵם פָּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵכִין ה׳ אֲחוֹרַיִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בַּמּוּשָּׂג לַנְּבִיאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
וְאוּלַי שֶׁדִּקְדֵּק בְּאָמְרוֹ אֲחֹרָי לוֹמַר שֶׁאֵין הַרְבֵּה פַּרְגּוֹדִים וּמְסָכִים מַפְסִיקִים כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעֵרֶךְ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נוֹכַח ה׳ יַבִּיטוּ, אֶלָּא אֶחָד דַּוְקָא, וְהוּא אָמְרוֹ אֲחֹרָי וְלֹא אֲחוֹרֵי אֲחוֹרָי, וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת יִקּוֹד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לָאֵל הַגָּדוֹל וִימַעֵט בְּעֵינָיו כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲבֹד כְּפִי שִׁעוּר הַמּוּשָּׂג הַמְקֻוֶּה לְנֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ.