אא) [סעיף א'] ליל ר"ה שחל להיות במו"ש וכו' והיינו ליל שני דליל א' אי אפשר להיות במו"ש דלא אד"ו ר"ה כמ"ש לעיל רסי' תכ"ח יעו"ש:
בב) שם. אומרים ותודיענו. ואע"ג שאומרים בו וחגיגת הרגל ור"ה לא חג ולא רגל אעפ"י כן אומרים אותו כי היכי דאמרינן במוצאי יו"ט בהבדלה בין יום השביעי לששת ימי המעשה דאמרינן סדר הבדלות הוא מונה הכא נמי סדר התיקון הוא אומר. טור. לבוש. ט"ז סק"א. ר"ז או' א' מ"ב או' ב'.
גג) שם. אומרים ותודיענו. ואם שכח ולא אמר ותודיענו א"צ לחזור כיון שעתיד להבדיל על הכוס. ש"ח דף ש"ז ע"ב. וכ"כ לעיל סי' תצ"א או' יו"ד לגבי יו"ט יעו"ש. ועיין לעיל סי' רצ"ד סעי' א' בענין אם טעה ולא הבדיל בתפלה ושכח וטעם קודם שהבדיל על הכוס וה"ה לכאן לענין ותודיענד וכ"כ מט"א או' ו' ועיד עיין לעיל סי' רצ"ט סעי' יו"ד בענין שאסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל ובדברינו לשם או' נ"ח יעו"ש:
דד) שם. אומרים ותודיענו. ומקדש יקנה"ז כמו שאר יו"ט שחל במו"ש. לבוש. ר"ז שם. בגדי ישע. ועיין לעיל סי' תע"ג סעי' א' ובדברינו לשם או' ח"י.
הה) ואפי' אם חל יום ראשון בחול אסור להכין מיום ראשון לשני ואע"ג דקדושה אחת הם ה"ד להחמיר ולא להקל כמ"ש לעיל סי' תק"ג סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
וו) המנהג שמתפללין מתוך הספר אף שלא ברכו מאורי האש ברכ"י או' ב' שע"ת או' א' מ"ב או' א' והטעם כתב שם השע"ת לפי שאין זה הנאה גמורה דקצת שגורה בפיו. וכתב עו"ש השע"ת והכי נהוג עלמא שמתפללין במו"ש מתוך הספר לאור הנר ואמנם יש שאין נוהגין כן והמחמיר יחמיר לעצמו אבל אין להורות לאחרים יעו"ש והב"ד מ"ב שם. ועיין עוד מזה לעיל סי' רצ"ד או' ו' ויתבאר עוד לקמן בסי' תרצ"ג בס"ד: