אא) [סעיף א'] ר"ה שחל להיות בשבת אומרים צדקתך וכו' דכיון שהוא יום דין אומרים צו"ץ משום צדוק הדין ושראוי לאומרו ביום הדין. טור בשם רב עמרם. והכלבו כתב בשם רב האי שאומרים אותו שהרי אנו אומרים ויגבה ה' צבאות במשפט וכו' ומנהג נרבונא שלא לאומרו לפי שהוא ר"ח עכ"ד. והב"ד ב"י. ט"ז סק"א. וכתב ב"י ומנהג בני ספרד לאומרו ע"פ מ"ש הטור בשם ר"ע ונתן טעם נכון לדבר עכ"ל מיהו עכשיו גם בספרד יש מקומות שאין נוהגין לאומרו ונהרא נהרא ופשטיה. וכ"ה לענין יוה"כ כמ"ש לקמן סי' תרכ"ב סעי' ג' יעו"ש:
בב) מדברי כולם נלמוד שאומרים אותו בשבת שובה דלא שייך ביה טעם זה אבל בדרשות מהרי"ל ה' עי"ת כתוב שבת שובה אין אומרים צו"ץ מפני שכתוב בו משפטיך תהום רבה והאידנא אין שייך משפט דהא מבקשינן אל תבא במשפט עמנו אך לפנים משורת הדין יעשה לנו. אבל הלבוש כתב אע"ג שאומרים אותו בשבת תשו' אינו עיקר ימי הדין כמו ר"ה ויוה"כ. וכ"כ מט"מ סי' תתל"ג דבשבת שובה נוהגין לומר צו"ץ דלא כמהרי"ל והב"ד שכנה"ג בהגב"י. וכ"כ מור"ם ז"ל לקמן סס"י תר"ב בהגה יעו"ש. וכ"ה דעת הגר"א שם בסי' תר"ב:
גג) במקום שאומרים אבינו מלכינו בשבת אומרים תחלה א"מ דתקינו רבנן קדמאי ואח"כ צדקתך. או"ח בשם בעל העתים. וכן הסכים שכנה"ג לקמן סי' תרכ"ב דא"מ קודם מטעמים אחרים יעו"ש. והב"ד הברכ"י או' ב' שע"ת או' א' ועיין לעיל סי' תקפ"ד או' ח':
דד) כתב בס' ערך לחם סי' ער"ה דבליל ר"ה שחל להיות בשבת מותר לקרות יחידי לאור הנר יעו"ש והיינו כמו יוה"כ דאימת יום הדין עליה. רו"ח או' ב' ועיין לעיל סי' רע"ה או' כ"ח: