אא) [סעיף א'] בכל מקום אם רוב גשמים וכו' וז"ל הטור מתפללין על כל צרה שלא תבא עליהם חוץ מעל רוב הגשמים שאין מתפללין על ריבוי הטובה וה"מ בארץ הרים שצריכה לרוב גשמים אבל ארץ מצולה שרוב גשמים קשין לה ולא עוד אלא שמפילין בתים עליהם אין לך צרה גדולה מזו ומתפללים עליהם עכ"ל וכ"כ הלבוש. וז"ש בש"ע בכל מקום אם רוב גשמים וכו' ר"ל אפי' בארץ הרים שצריכה לרוב גשמים אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים החרישה מתריעים וגו':
בב) שם. ומונעים החרישה. וה"ה אם מקלקלים ומפסידים בענין אחר. מ"א סק"א. א"ר או' א' מ"ב או' ב':
גג) שם. ואם הענין נחפז וכו' פי' שצריך להתענות רצופים שסכנתן בכל יום כגון עיר שהקיפוה עכו"ם וא"א לגזור תענית בכל יום ולפי ענינם אין מקום להתענות בה"ב לפיכך אין גוזרין תענית כלל. הר"ן. מ"א סק"ב. מ"ב או' ד':
דד) שם, ובהתרעה בפה די. דהיינו בענינו אבינו וכו' כמ"ש אחרי כן:
הה) שם. ואם היחידים רוצים להתענות וכו' אפי' רצופים ולא חיישינן שמא יחלה ויצטרך לבריות. מ"א ס"ק ג'. א"ר או' ב' מ"ב או' ה' ועיין לעיל רסי' תקע"א:
וו) שם. דהיינו בענינו אבינו וכו' ובקראקא נוהגים שהש"ץ והצבור אומרים ריצוי זה בש"ת כשיש הרבה גשמים ב"ח. מ"א סק"ד. א"ר או' ג' מיהו אם הענין נחפז יכולין לאומרו אפי' באמצע היום:
זז) שם. דהיינו בענינו אבינו וכו' וכתב הר"ן פ"ק דתענית דאומר ענינו ה' ענינו על סדר האל"ף בי"ת כמו שאנחנו עושים בעשי"ת. ד"מ או' א' והיינו אחר התפלה כמ"ש א"א או' ד' אלא שכתב שם הא"א על דברי הר"ן הנז' ולא ראיתי נוהגין כן עכ"ל, ומ"מ נכון לאומרו משום בקשת רחמים ואח"כ יאמרו ענינו אבינו ענינו יה"ר וכו' אם אינם חפצים לומר היה"ר וכו' בש"ת:
חח) שם. אומר וה"ר וכו' נוסח תפלה זו תיקן הרשב"ץ מתוך ב' תפלות שנזכרו בגמ' תפלת ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג ותפלת חוני המעגל כמ"ש בב"י יעו"ש. ותפלת חוני המעגל היתה על רוב גשמים שהיה בירושלים כמבואר בתענית כ"ג ע"א יעו"ש. ותפלת ר' ישמעאל היא במס' ברכות דף ז' ע"א יעו"ש: