אא) [סעיף א'] על ימים ונהרות וכו' ולא לבד בפעם א' צריך לברך כן אלא כל שלשים יום. טור עט"ז עו"ת אות א' ומה שלא כתבו הש"ע כתב הא"ר אות א' שסמך על סימן רי"ח ורסי' רכ"ד יעו"ש. וכן כתב המאמ"ר אות ג':
בב) שם על ימים ונהרות וכו' וימים דנקט פי' שאר ימים שאינו ים אקינוס או שלוליות שנפרדים מן הים אקינוס הנקרא ים הגדול. עו"ת שם:
גג) שם עושה מעשה בראשית. סי' כיון שיסדן מאז שבחו של מקום הוא כשמכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו בששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים ק"ו לעושיהו שהוא קיים. א"ר אות א':
דד) שם עושה מעשה בראשית. וכאן אין שייך לברך שכחו וגבורתו מלא עולם שאינם כמו זיקין ורוחות וכו' דהתם נראים ונשמעים בכל העולם אבל ימים והרים וכו' אינם אלא במקום אחד כל אחד במקומו. רש"י ולבוש והר' יונה כתב הטעם כיון שאין משתנין אלא עומדים כן מבריאת העולה אינו מברך אלא עושה מ"ב פרישה אות ב' א"ר אות ב':
הה) שם ועל הים הגדול וכו' ומיהו בל"ח אות ל"ז הוכיח שאין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר נהרות וים הגדול הוא ים אקינוס שמקיף העולם יעו"ש. מ"א סק"א. מיהו עיין ב"ד לפי' המשניות שנתן טעם לדברי מרן ז"ל ומ"מ כיון דאיכא פלוגתא יש לברך עושה מ"ב דבזה יוצא אליבא דכ"ע:
וו) שם עושה הים הגדול. וכ"כ הטור והלבוש. אבל בש"ס ורי"פ ורמב"ם ואבודרהם שעשה את הים הגדול. מי"ט וכ"ה בבה"ג וסמ"ג והרא"ש וכל הפוסקים א"ר אות ה':
זז) שם עושה הים הגדול. שמפני גדלו שהוא הים שאמר עליו שלמה הע"ה כל הנחלים הולכים אל הים וכו' קובע לו ברכה לעצמו. לבוש:
חח) [סעיף ב'] כמו חדקל ופרת. וה"ה על כל נהרות שהן גדולות כאלו שנבראו מששת ימי בראשית מברך. מ"א סקי"ג. א"ר אות ו' סו"ב אות א' א"א אות ג':
טט) שם במקום שלא נשתנה וכו' פי דבעינן שיודעים בודאי שלא נשתנה מהלכם. עו"ת אות ב' אבל במקום שחפרו ושינו מהלכם אין מברכין מ"א סק"ד. ומחמת ספק אין לברך. עו"ת שם. א"ר שם. וכ"ה לענין ימים אם המשיכו בני אדם מאחד לחבירו ועשוהו לאחד אין מברכין על אותו מקום אלא דבימים אין לחוש מן הסתם מ"ב אות ו':