אא) [סעיף א'] אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשנות וכו' דא"ר חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונית דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו, ברכות ל"ד ע"א, טור ולבוש, עו"ת אות א' ר"ז אות א':
בב) שם אבל צרכי צבור שרי, שזה שבח וכבוד לרב שרבים צריכין לו, טור ולבוש, עו"ת אות ב' ר"ז שם:
גג) [סעיף ב'] אין לומר פיוטים וכו' בקונטריס פי' בתשו' רבינו יעקב ממרוי"ש זצ"ל שהיה בשנת ד' אלפים תתקס"ג והיה שואל שאלות מן השמים ומשיבין לו כתוב שם ועוד נסתפקנו על הקרוב"ץ ועל התוספת שמוסיפין ביו"ט בג' ברכות ראשונות של התפלה ובברכות של ק"ש ואחריה אם טוב לאמרם או טוב למנוע מלאומרם והשיבו שטוב לאומרם יעוש"ב, ועתה נדפסו באשכנז תשו' הרדב"ז ת"ג ובסי' תקל"ב הביא תשו' הנז' וכתב בלשון הזה יש בידי קצת שאלות ששאל אחד מן הראשונים מן השמים ע"י התבודדות ותפלה והזכרת שמות והיו משיבין לו מן השמים על שאלותיו ושאל ע"ז ג"כ והשיבו לו שמותר עכ"ל, מחב"ר אות א' ועתה כל תשובות הנז' של רבינו יעקב ממרוי"ש זצ"ל שהיו משיבין לו מן השמים הם נדפסות בסוף הרדב"ז ח"ה ותשו' זו כתובה בסי' נ"ו יעו"ש. והאר"י ז"ל לא היה אומר שום פזמון או פיוט או וידוי מאלו שסדרו האחרונים רק מה שתיקנו הראשונים כמו תפלה ר"ע ע"ה ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הכתובים במחזור האשכנזים כמש"ל סי' ס"ח אות א' יעו"ש:
ג) וכתב שם מהר"ר שמואל ויטל בשער הכוו' דף ן' ע"ג וז"ל אעפ"י שכתב זה אבא מארי ז"ל ראיתיו כשהיה ש"ץ בקהל בימים נוראים היה אומר כל הוידויים הנז' משום שמנהגם של ישראל תורה עכ"ל, והביאו החיד"א בברכ"י אות ג' ובמקב"ר אות ב' חס"ל אות א' וכתב שם בברכ"י שראה בתשו' שלמה בן הרשב"ץ סי' רכ"ה וסי' שכ"ט שגם מהר"ם מרונטבור"ג לא היה אומרם כ"א כשהיה יורד לפני התיבה יעו"ש:
דד) שם, אין לומר פיוטים וכו' ומנהג הספרדים שלא לאמרם זולת בר"ה ויוה"כ אנו אומרים סדר קדושות לרבי יהודה הלוי בין גבורות לקדושת ה' ושמעתי שהרב הר"ד אגוזי ז"ל לא היה אומרם מפני תלונת ההגהות, ויש לתת סמך למנהגינו דכיון דמעין קדושה נינהו כקדושה עצמה דמיא כי היכי דאמרינן ה' שפתי בין גאלה לתפלה משום דכגאלה אריכתא דמיא, שכנה"ג בהגב"י אות א' וכ"כ לעיל סי' נ"א אות ג' בהגה"ט ושם כתב דראיתי מן המהדרין שאין אומרים פיוטים דר"ה ויוה"כ משום הפסק יעו"ש, והב"ד הברכ"י בזה הסי' אות ב' וכתב וע"כ ראוי לעשות כל החרד לדבר ה' בצנעא בינו לבין עצמו ולא יפרסם הדבר מפני המחלוקת ומפני כבוד גדולי עולם שתיקנום ואומרים אותם עכ"ד. וכ"כ במחב"ר אות ב' חס"ל אות א' וע"כ יש נוהגים בערי ספרד שיש להם סדר קדושות כמו לר' יהודה הלוי וכדומה במחזור של חזרות העמידות של יוה"כ לאומרם אדם אחר ולא הש"ץ החוזר העמידה כי חוששים שמא יהיה זה הפסק בחזרת העמידה אם יאמרם הש"ץ, וגם הפזמונים המסודרים במחזורים של ר"ה ויוה"כ קודם נשמת ויוצר יש נוהגים לאומרם קודם ברוך שאמר כדי שלא יהא הפסק, ומנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קדשנו ירושת"ו אין נוהגים לומר שום פיוט ופזמון בר"ה ויוה"כ אפי' קודם ברוך שאמר ואפי' בעניין המזמורים שמוסיפין בזמירות קודם ב"ש בר"ה ויוה"כ אין אומרים אותם אלא רק המזמורים שמוסיפין ביום השבת קודם ב"ש אומרים אותם בר"ה ויוה"כ ולא זולתם, וגם בחזרות של העמידות של יוה"כ אין מוסיפין שום פיוט אלא אומרים אבות וגבורות וקדושה כסדר שאר הימים בלא שום תוספת אלא רק זכרנו ומי כמוך ועיין בדברינו לעיל סי' ס"ח אות ד':
הה) שם הגהה, ויש מתירין וכו' עיין פר"ח אות ב' מה שקרא תוכחת מגילה למקומות שמאריכין בפיוטים וגורמין להפסיק ולדבר בתוך התפלה או להתעכב מלומר ק"ש ותפלה בזמנה וכתב כל המקצר בפיוטים כל מה דאפשר יאריכו ימיו ושנותיו יעו"ש, והביאו המש"ז ססי' קי"א. ועוד עיין מענינים אלו בדברינו לסי' ס"ח, ובעניין הקלירי שתקן הקרוב"ץ י"א שהוא רבי אלעזר הקליר מא"י מקרית ספר ובימיו היו מקדשין את החודש ע"פ הראייה וי"א שהוא רבי אלעזר ב"ר שמעון כמ"ש בב"י ועיין בברכ"י ובמחב"ר מה שהאריך בזה ומהרח"ו כתב ששמע בשם האר"י ז"ל שהוא רבי אלעזר ב"ר שמעון כמש"ל בסי' ס"ח אות א' יעו"ש: