Geula Quiz logo חידון גאולה English

קהלת פרק ט׳

עם פירוש רש״י · 18 פסוקים

כל פרקי קהלת (12)

א׳כִּ֣י אֶת־כׇּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כׇּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֙עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃

וְלָבוּר. וּלְבָרֵר:

אֶת כָּל זֶה. בֵּרַרְתִּי וְהִבְחַנְתִּי:

אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים. הוּא עוֹזְרָם וְהוּא שׁוֹפְטָם, כְּדֵי לְהֵיטִיבָם בְּאַחֲרִיתָם:

וַעֲבָדֵיהֶם. הֵם תַּלְמִידֵיהֶם, מְשַׁמְּשֵׁיהֶם. הוֹלְכֵי אוֹרְחוֹתָם:

גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה. אֵין יוֹדְעִין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַכִּירִין לָתֵת לִבָּם בַּמֶּה יֵאָהֲבוּ לַמָּקוֹם וּבַמֶּה הֵם שְׂנוּאִים:

הַכֹּל לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים:

ב׳הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַ֨זֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃

הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל. הַכֹּל נוֹתְנִים לְלִבָּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְכָל אָדָם מִקְרֶה אֶחָד, וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף דָּבָר לָתֵת לְכָל אִישׁ כְּדַרְכּוֹ:

מִקְרֶה אֶחָד. וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף הַכֹּל צַדִּיק וַאֲשֶׁר רָשָׁע, לָמוּת, וּמִקְרֶה אֶחָד יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכֻלָּם. כָּל זֶה יוֹדְעִים וְאַף עַל פִּי כֵן, בּוֹחֲרִים לָהֶם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לְפִי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעוֹלָם הַבָּא:

לַצַּדִּיק. כְּגוֹן נֹחַ:

וְלָרָשָׁע. פַּרְעֹה נְכֹה, זֶה נִצְלַע וְזֶה נִצְלַע:

לַטּוֹב. זֶה משֶׁה:

וְלַטָּהוֹר. זֶה אַהֲרֹן:

וְלַטָּמֵא. אֵלּוּ הַמְרַגְלִים. אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְנוּתָהּ. אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. הֲרֵי מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם:

וְלַזֹּבֵחַ. זֶה יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמֶר, "וַיִּזְבַּח יֹאשִׁיָּהוּ":

וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ. זֶה אַחְאָב שֶׁבִּטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִלַּעֲלוֹת לְרֶגֶל. זֶה מֵת בְּחִצִּים, וְזֶה מֵת בְּחִצִּים:

כַּטּוֹב. זֶה דָוִד:

כַּחֹטֶא. זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר. זֶה בָנָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ. זֶה מָלַךְ מ' שָׁנָה, וְזֶה מָלַךְ מ' שָׁנָה:

הַנִּשְׁבָּע. זֶה צִדְקִיָּהוּ שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְגַם נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ וְגוֹ':

כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא. זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְשׁוֹן, הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְעוּן בִּי אַתֶּם." לָמַדְנוּ שֶׁהָיְתָה שְׁבוּעָה חֲמוּרָה לוֹ. זֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם, וְזֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינָיִם. עַל כֵּן:

ג׳זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָ֠ם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃

לֵב בְּנֵי אָדָם מָלֵא רָע. שֶׁאוֹמְרִים, אֵין דִּין פֻּרְעָנוּת לָרְשָׁעִים. אֵין הַכֹּל אֶלָּא לְפִי הַמִּקְרֶה, פְּעָמִים לַצַּדִיק, וּפְעָמִים לָרָשָׁע:

וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים. וְסוֹפָן יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם:

ד׳כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר (יבחר) [יְחֻבַּ֔ר] אֶ֥ל כׇּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃

כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים, יֵשׁ בִּטָּחוֹן. כִּי בְעוֹדוֹ בַחַיִּים, אֲפִילּוּ הוּא רָשָׁע וְנִתְחַבֵּר לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר, "אֶל כָּל הַחַיִּים" אֲפִילּוּ לָרְשָׁעִים, יֵשׁ בִּטָּחוֹן, שֶׁמָּא יָשׁוּב לִפְנֵי מוֹתוֹ:

כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. וּשְׁנֵיהֶם רְשָׁעִים. טוֹב הָיָה לוֹ לִנְבוּזַרְאֲדָּן, שֶׁהָיָה עֶבֶד רָשָׁע וְנִתְגַּיֵּר שֶׁלֹּא הִקְדִימַתּוֹ מִיתָה, מִנְּבוּכַדְנֶאצַּר רַבּוֹ שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר, "עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ". וּמֵת בְּרִשְׁעוֹ בְגֵיהִנֹּם, וְעַבְדּוֹ בְגַן עֵדֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְעִנְיַן מְּחַתְּכִין אֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים בְּשַׁבָּת, וּמֵת הַמּוּטָל בַּחַמָּה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֶלָא אִם כֵּן הֵנִיחוּ עָלָיו תִּינוֹק אוֹ כִכָּר:

ה׳כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ. וְאוּלַי יָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם יוֹם הַמִּיתָה וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם, אֲבָל מִשֶּׁמֵּתוּ, אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ מִן הַמִּיתָה וְאֵילֵךְ, אֶלָּא מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת:

ו׳גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

גַּם אַהֲבָתָם. שֶׁאָהֲבוּ פֶתִי וְלָצוֹן:

גַּם שִׂנְאָתָם. שֶׁשָּׂנְאוּ דָעַת:

גַּם קִנְאָתָם. שֶׁהִקְנִיאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:

וְחֵלֶק אֵין לָהֶם וְגוֹ' בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְגוֹ'. לֹא הוֹעִיל לָהֶם זְכוּת בֵּן וּבַת לְאוֹתָן רְשָׁעִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין לָהֶם כַּפָּרָה לְאַחַר מִיתָה:

ז׳לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשְׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה. אֲבָל אַתָּה הַצַּדִּיק, שֶׁכְּבָר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה":

ח׳בְּכׇל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃

בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. הַתְקֵן עַצְמְךָ בְכָל שָׁעָה בְמַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁאִם תָּמוּת הַיּוֹם, תִּכָּנֵס בְּשָׁלוֹם. וּמָשַׁל שְׁלֹמֹה הֶחָכָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְאָדָם שֶׁהִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ לְיוֹם סְעוּדָה וְלֹא קָבַע לוֹ זְמָן. אִם חָכָם הוּא אוֹ פִּקֵּחַ, מִיַּד מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ וְרוֹחֵץ וְסָךְ, וְכֵן עֵת מָחָר, עַד עֵת יִקָּרֵא אֶל הַסְּעוּדָה יִהְיוּ כָל שָׁעָה בְגָדָיו לְבָנִים, וְהוּא רָחוּץ וְסָךְ. כַּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת שַׁבָּת:

ט׳רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כׇּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. רְאֵה וְהָבֵן לִלְמֹד אוּמָנוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ, עִם תַּלְמוּד תּוֹרָה אֲשֶׁר בְיָדֶךָ:

כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִים. אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יִהְיֶה חֶלְקְךָ, זֶה חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהִתְפַּרְנֵס מִן הָאוּמָנוּת וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן:

י׳כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחׇכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת. רְצוֹן קוֹנְךָ בְּעוֹד שֶׁאַתָּה בְכֹחֲךָ, עֲשֵׂה:

כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְגוֹ' בִּשְׁאוֹל. לְזַכּוֹתְךָ מִשֶּׁתָּמוּת, וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן, אֵין לְךָ שׁוּם חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל שֶׁתִּדְאַג מִמֶּנּוּ. וְכֵן הַמִּקְּרָא מְסוֹרָס, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל לָרְשָׁעִים, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן לַצַּדִּיקִים כְּשֶׁיִּתְּנוּ הַחוֹטְאִים דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְכַךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. וְהַבָּא לְפָתְרוֹ בְלֹא סֵרוּס, כְּמַשְׁמָעוֹ, פּוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן לְשׁוֹן מַחֲשָָׁבָה, מַה יּוּכַל עוֹד לַעֲשׂוֹת לְהִפָּטֵר מִן הַדִּין:

י״אשַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַ֠ם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֙חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃

שַׁבְתִּי וְרָאֹה. כְּמוֹ "זָכוֹר" וואדינ"ט בְּלַעַ"ז:

לֹא לַקַּלִים הַמֵּרוֹץ. לֹא עָמְדָה לַעֲשָׂהאֵל קַלּוּתוֹ מִשֶּׁהִגִּיעַ פְּקֻדָּתוֹ:

וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה. לֹא עָמְדָה לְאַבְנֵר גְבוּרָתוֹ מִשֶּׁהִגִיעַ יוֹמוֹ:

וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם. כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁהָיָה לַחְמִי לְיוֹם, "שְׁלשִׁים כּוֹר סוֹלֶת וְגוֹמֵר" וְעַכְשָׁיו "זֶה . . . חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי", מַקְלִי וּמַקֵּידָה:

וְגַם לֹא לַנְבוֹנִים עשֶׁר. כְּגוֹן אִיּוֹב, בַּתְּחִלָּה, "וַיְהִי מִקְנֵהוּ וְגוֹ'". כְּשֶׁבָּאָה שַׁעְתּוֹ, אָמַר, "חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי":

וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן. הֲרֵי משֶׁה, אֵין יוֹדֵעַ וְנָבוֹן מִמֶּנּוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא מָצָא חֵן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ:

כִּי עֵת וָפֶגַע. כְּמַשְׁמָעוֹ. דָּבָר אַחֵר: כִּי עֵת יִקְרֶה אוֹתָם, וְהַפְּגִיעָה וְהַתְּחִנָּה יִהְיוּ רְגִילִין בָּהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ:

י״בכִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃

כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה. כְּדָגִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה גְרוּעָה וַחֲלוּשָׁה וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: הִיא חַכָּה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְמִין מַחַט, וְדָג גָּדוֹל נִלְכָּד בָּהּ:

כָּהֵם יוּקָשִׁים. בְּמִכְשׁוֹל קָטָן וְחַלָּשׁ כְּמוֹ הַמְּצוֹדָה הָרָעָה וְהַפַּח, נִכְשָׁלִים בְּנֵי אָדָם בְּעֵת פְּקֻדַת רָעָתָם, כְּשֶׁבָא עִתָּם לִפּוֹל הָרָעָה עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם בִּמְצוֹדָה רָעָה, מלאוויש"ה בְלַעַ"ז:

כָּהֵם. כְּמוֹתָם:

י״גגַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חׇכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃

י״דעִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃

ט״ווּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחׇכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא׃

וְאָדָם לֹא זָכַר. לֹא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִכְלוּם:

ט״זוְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חׇכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחׇכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃

וְאָמַרְתִּי אָנִי. בִּרְאוֹתִי כֵן "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה". וַהֲרֵי חָכְמָתוֹ שֶׁל זֶה בְּזוּיָה לְכֻלָּם, וְעַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְלְטוּ עַל יָדוֹ.

וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עִיר קְטַנָּה. זֶה הַגּוּף.

וַאֲנָשִׁים בָּה מְעָט. אֵלּוּ אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם.

מֶלֶךְ גָּדוֹל. זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁכָּל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁים בּוֹ.

אִישׁ מִסְכֵּן. זֶה יֵצֶר טוֹב:

י״זדִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃

בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. מְקֻבָּלִים הֵם לַבְּרִיּוֹת:

מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. משֶׁה נִפְטַר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַעֲדַיִּין גְזֵרוֹתָיו מְקֻבָּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְכֵי אֻמּוֹת גּוֹזְרִין גְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דִּבְרֵיהֶם מִתְקַיְּמִין:

י״חטוֹבָ֥ה חׇכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֖ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃

טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב. חָכְמָתָהּ שֶׁל סֶרַח, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ", עָמְדָה לָהֶם יוֹתֵר מִכְּלֵי קְרָב, שֶׁהָיָה בְיָדָם לְהִלָּחֵם עִם יוֹאָב:

וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. אִלּוּלֵי שֶׁהָרְגָה לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, הָיוּ כֻלָּם אֲבוּדִים עַל יָדוֹ.

דָּבָר אַחֵר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה צַדִּיקִים וּמֶחֱצָה רְשָׁעִים, וּבָא אֶחָד וְחָטָא וַעֲשָׂאָן מְרֻבִּים, נִמְצָא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם לְחוֹבָה:

הורדת הספר (PDF)

נוסח המקרא: מקרא על פי המסורה (CC BY-SA). פירוש רש״י: The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 (CC-BY).