קהלת פרק ה׳

לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. לְדַבֵּר קָשֶׁה כְּלַפֵּי מָעְלָה:

כִּי הָאֱלֹהִים בָּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל־הָאָרֶץ. וַאֲפִלּוּ חַלָּשׁ מִלְּמַעְלָה וְגִבּוֹר מִלְּמַטָּה, אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר, וְכָל־שֶׁכֵּן גִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּשׁ לְמַטָּה:

כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן. כִּי דֶרֶךְ הַחֲלוֹם לָבוֹא בְּרֹב הִרְהוּרִים שֶׁאָדָם מְעַיֵּן וּמְהַרְהֵר בַּיּוֹם, וְדֶרֶךְ קוֹל כְּסִיל לָבוֹא בְרֹב דְּבָרִים, כִּי בְּהַרְבּוֹתוֹ דְבָרִים, מוֹצִיא קוֹל שֶׁל כְּסִילוּת מִפִּיו, כִּי לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע, לְכַךְ אֲנִי אוֹמֵר: "יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים":

אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים. אֵין חֵפֶץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְשָׁעִים הַנּוֹדְרִים וְאֵין מְשַׁלְּמִים:

אַל־תִּתֵּן אֶת־פִּיךָ. בְּנֶדֶר:

לַחֲטִיא אֶת־בְּשָׂרֶךָ. שֶׁיִּפְקֹד הֶעָוֹן עַל־בָּנֶיךָ:

וְאַל־תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. שָׁלִיחַ הַבָּא לְתָבְעֲךָ צְדָקָה שֶׁפָּסַקְתָּ בְּרַבִּים:

כִּי שְׁגָגָה הִיא. בִּשְׁגָגָה פְסַקְתִּיהָ. כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדִי לִתֵּן:

וְחִבֵּל אֶת־מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. מִצְוֹת שֶׁהָיוּ בְיָדֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתָ כְבָר, אִבַּדְתָּם. כַּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:

עַל־קוֹלֶךָ. בִּשְׁבִיל קוֹלֶךָ:

כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וְגוֹ'. אֲשֶׁר כָּל־מַה שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ חֲלוֹמוֹת וּנְבִיאֵי הֶבֶל וּדְבָרִים הַרְבֵּה לִפְרשׁ מֵאֵת הַמָּקוֹם:

כִּי אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא. הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא". אַל תִּשְׁמַע אֶל הַחֲלוֹמוֹת, אֶלָּא אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא:

אִם־עשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק וְגוֹ'. אִם תִּרְאֶה בַמְּדִינָה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים אֶת־הָרָשִׁים וְגוֹזְלִים אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַצֶּדֶק:

אַל־תִּתְמַהּ. עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם כְּשֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה:

כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר. וְרוֹאֶה אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם, וּגְבוֹהִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם הָעוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם וְיָדָם תַּקִּיפָה לִפָּרַע מֵהֶם:

וְגֵזֶל מִשְׁפָּט. גָּזֵל שֶׁל מִשְׁפָּט. לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק, הוּא נָקוּד "גֵּזֶל", פַּתָּח קָטָן, שֶׁאִם לֹא הָיָה דָבוּק, הָיָה נָקוּד "גָּזֵל" קָמַץ. עִנְיָן אַחֵר: אִם תִּרְאֶה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים רָשִׁים וְגוֹזְלִים מִשְׁפָּט, וְרוֹאֶה אַתָּה צֶדֶק בָּא לָעִיר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה, וְאֵינוֹ נִפְרָע מֵהֶם, אַל תִּתְמַהּ עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ:

כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר. מַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם:

וּגְבֹהִים. יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם לִפָּרַע מֵהֶם בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כְּמוֹ: "לֹא־תִשְׁמוֹר עַל־חַטָּאתִי"; "שֹׁמֵר אֱמֻנִים"; "שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר":

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא. וְיִתְרוֹן שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וּמַכְעִיסִים לַמָּקוֹם, בַּכֹּל הוּא. בְּכָל־דָּבָר הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לִפָּרַע וַאֲפִילוּ עַל יְדֵי יִתּוּשִׁין, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְטִיטוּס:

מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה פוֹעֵל לְצִיּוֹן לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִמַּחֲרִיבֶיהָ, וּלְשַׁלֵּם שְׂכָרָהּ לְבוֹנֶיהָ:

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶף. אוֹהֵב מִצְוֹת לֹא יִשְׂבַּע מֵהֶם:

וּמִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן. מִצְוֹת רַבּוֹת:

לֹא תְבוּאָה. וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶם מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת וְנִכֶּרֶת, כְּגוֹן בִּנְיָן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְסֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה:

גַּם־זֶה הָבֶל. כַּךְ נִדְרָשִׁים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ בַּמִּדְרָשׁ, וְעוֹד פָּנִים אֲחֵרִים הֲגוּנִים, אַךְ זֶה הִקְדַּמְתִּי לְפִי שֶׁהוּא מֵעִנְיַן "וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם", שֶׁסְּמָכָן הַכָּתוּב יָחַד.

דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא. שְׂכַר עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה חָשׁוּב הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ, צָּרִיךְ הוּא לִהְיוֹת נֶעֱבַד לְשָׂדֶה; אִם עָשְׂתָה הָאָרֶץ פֵּרוֹת, יֵשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל, וְאִם לַאו, מֵת בְּרָעָב:

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף. לֹא יֹאכַל כֶּסֶף:

וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן. בְּמָמוֹן:

לֹא תְבוּאָה. שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף לוֹ פֵרוֹת, גַּם־זֶה הָבֶל.

דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא. שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל־דִּבְרֵי תוֹרָה הוּא, בֵּין בְּמִקְרָא, בֵּין בְּמִשְׁנָה, בֵּין בִּגְמָרָא:

מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. מֶלֶךְ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה עוֹדֶנּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶעֱבָד לְבַעַל גְּמָרָא, שֶׁהוּא מְסַדֵּר לְפָנָיו הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, וְדִינִין:

אוֹהֵב כֶּסֶף. אוֹהֵב תּוֹרָה אֵינוֹ שָׂבֵעַ בָּהּ:

וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן. תּוֹרָה:

לֹא תְבוּאָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְאֵין לוֹ גְמָרָא, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ? כָּל־אֵלּוּ בְּ"וַיִּקְרָא רַבָּה":

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְטִיבִין מַעֲשֵׂיהֶם:

רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ. מַתַּן שְׂכַר הַמִּצְוֹת:

וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַטָּבַת מַעֲשֵׂיהֶם:

כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו. שֶׁרוֹאֶה שֶׁהֵם כְּפוּפִים לוֹ וְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ וְכֵן לְעִנְיַן הַקָרְבָּנוֹת:

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ. שֶׁמְבִיאִים נְדָבוֹת הַרְבֵּה רָבּוּ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלֶיהָ:

וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ. לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו. שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ:

מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד. עוֹבֵד הָאֲדָמָה יָשֵׁן, וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ עָלָיו, בֵּין שֶׁהוּא אוֹכֵל מְעַט וּבֵין שֶׁהוּא אוֹכֵל הַרְבֵּה, כִּי כְּבָר הֻרְגַּל בְּכָךְ:

וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִיחַ לוֹ לִישׁוֹן. וְשׂבַע נְכָסִים שֶׁל עָשִׁיר בַעַל פְּרַקְמַטְיָאוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן, כָּל־הַלַּיְלָה מְהַרְהֵר בָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: "מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד" אֶת־הָאֱלֹהִים, "אִם מְעַט" יְמֵי שָׁנָיו "וְאִם הַרְבֵּה" יְמֵי שָׁנָיו, יֹאכַל שְׂכָרוֹ הַמּוּעָט כִּמְרֻבֶּה. משֶׁה פִרְנֵס אֶת־יִשְׂרָאֵל מ' שָׁנָה, וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא פִרְנְסָם עֶשֶׂר שָׁנִים, וּשְׁקָּלָן הַכָּתוּב זֶה כָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, "משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ וְגוֹ'". כַּךְ נִדְרָשׁ בְּתַנְחוּמָא:

וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר. בַּעַל שְׁמוּעוֹת:

אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן. בַּקֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר, "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים". כָּל־תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקָּבֶר:

עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. כְּעָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִתְגָּאָה וְיָרַד לִשְׁאוֹל:

וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה. אַף זְכוּת אָבוֹת:

וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ. כְּשֶׁיָּמוּת, לֹא יִשָּׂא בְיָדוֹ שׁוּם זְכוּת צְדָקָה שֶׁעָשָׂה בְמָמוֹנוֹ בְחַיָּיו:

כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּא. אוֹתוֹ הַמָּמוֹן, כֵּן יֵלֵךְ:

וְחָלְיוֹ. כְּמוֹ "וְחֹלִי", וְהַוָּ"ו יְתֵרָה, כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "חַיְתוֹ יָעַר":

לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה. לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא לֶקַח טוֹב, וְאַל יְקַבֵּץ הוֹן רַב אֶלָּא בַחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ יִשְׂמַח, כִּי הוּא חֶלְקוֹ:

וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. בְּחַיָּיו:

וְלָשֵׂאת אֶת־חֶלְקוֹ. בְּמוֹתוֹ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת בְּחַיָּיו כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר:

כִּי לֹא הַרְבֵּה. שֶׁאֵין אֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:

יִזְכֹּר אֶת־יְמֵי חַיָּיו. כִּי מְעַט הֵם, וְלֹא הַרְבֵּה, וְלָמָּה יַטְרִיחַ לֶאֱסֹף הוֹן? יַטְרִיחַ בַּדָּבָר הָעוֹמֵד לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בְּחַיָּיו:

כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה וְגוֹ'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת קְבוּעָה לָזֶה לְעוֹלָם:

בְּשִׁמְחַת לִבּוֹ. שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. וְרָאִיתִי בַמִּדְרָשׁ, זֶה אֶלְקָנָה שֶׁהִדְּרִיךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לְשִׁילֹה בָרְגָלִים, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָן בְּשָׁנָה זוּ, לֹא הָיָה מַעֲלֶה אוֹתָן לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר וּלְהַרְגִּילָם, לְפִיכָךְ יִחֲסוֹ הַכָּתוּב: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ וְגוֹ'". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה סוֹף הַמִּקְרָא הוּא: "כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ". זֶה אֶלְקָנָה, שֶׁקָּבַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת בַּכְּתוּבִים, וְהֵעִיד עָלָיו, "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ":

מַעֲנֶה. נָקוּד פַּתָּח קָטָן; לְכַךְ אֲנִי מְפָרְשׁוֹ שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ, "כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים:

בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ. שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּרָגֶל: