Geula Quiz logo חידון גאולה English

קהלת פרק ח׳

עם פירוש רש״י · 17 פסוקים

כל פרקי קהלת (12)

א׳מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חׇכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃

מִי כְּהֶחָכָם. מִי בָעוֹלָם חָשׁוּב כְּאָדָם חָכָם?

וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר. פִּשְׁרוֹן שֶׁל דָּבָר. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְדָנִיֵּאל, מִתּוֹךְ חָכְמָתוֹ, שֶׁהָיָה חָכָם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, נִתְגַּלּוּ לוֹ רָזֵי פִשְׁרִין. מִי כְמשֶׁה, עוֹשֶׂה פְשָׁרִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם?

וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא. מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת עַד כִּי יָרְאוּ "מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו":

ב׳אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמֹ֔ר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר. לְפִיכָךְ, אֲנִי צָרִיךְ וְנָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּן:

וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לוֹ בְחוֹרֵב לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו.

דָּבָר אַחֵר: אֲנִי נָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכֵי הָאֻמּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בָּנוּ בְּגֻלְגָלִיּוֹת וְאַרְנוּנִיּוֹת. וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבִירֵנוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לַמָּקוֹם.

וְעַל דִּבְרַת. וְאֵצֶל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים אֶשְׁמֹר פִּי הַמְּלָכִים. וְכֵן מָצִינוּ בַחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר, "וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶאצַּר לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָּה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ". אִם מַלְכָּא, לָמָה נְבוּכַדְנֶאצַּר? וְאִם נְבוּכַדְנֶאצַּר, לָמָּה מַלְכָּא? אֶלָּא כַּךְ אָמְרוּ לוֹ: "לָךְ אָנוּ אוֹמְרִים דְּאַתְּ מַלְכָּא לָנוּ לַעֲבוֹדָה וּלְמִסִּים לְגֻלְגָּלִיּוֹת, אַךְ עַל דְּנָא שֶׁאַתְּ אוֹמֵר עֲלָנָא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה נְבוּכַדְנֶאצַּר אַתְּ, וְלֹא מֶלֶךְ":

ג׳אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כׇּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃

אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ. אַל תְּהִי נִבְהָל לוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ וְתִבְרַח מִפָּנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שַׁלִּיט שָׁם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא שַׁלִּיט:

אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע. אַל תַּעֲמִיד עַצְמְךָ עוֹסֵק בִּדְבָרִים רָעִים:

כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. לְהִפָּרַע מִמְּךָ, רְשׁוּת וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת:

ד׳בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃

בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן. בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר דְּבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל הוּא, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְאִם שׁוֹמֵר מִצְוָה אַתָּה, לֹא תֵדַע דָּבָר רָע וְלֹא תְבוֹאֶךָ:

ה׳שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃

וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַּע לֵב חָכָם. הֶחָכָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ עֵת קָבוּעַ לִפְקוּדַּת רְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטִים יֵשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁסּוֹפוֹ לְהִפָּרַע מֵהֶם. מִשְׁפָּט יוסטיצ"א בְּלַעַ"ז, וְהִיא הַפֻּרְעָנוּת:

ו׳כִּ֣י לְכׇל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃

כִּי לְכָל חֵפֶץ. שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ וְעוֹבֵר עַל דָּת, יֵשׁ עֵת לְהִפָּרַע, וּמִשְׁפָּט וּפֻרְעָנוּת מוּכֶנֶת:

כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו. כַּאֲשֶׁר רַבָּה רָעַת הָאָדָם וּסְאָתוֹ גְדוּשָׁה, אָז בָּאָה פְקֻדָּתוֹ, וְ"כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר", כְּמוֹ, "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי":

ז׳כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃

כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מָה שֶׁיִּהְיֶה. כְּשֶׁהָרָשָׁע עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֵינֶנּוּ נוֹתֵן לִבּוֹ לְמַה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאוֹ בְמִשְׁפָּט, וְאוֹי לוֹ בְכַךְ:

כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה. הַפֻּרְעָנוּת, מִי יַגִּיד לוֹ לְהִמָּלֵךְ בּוֹ וְלִטֹּל בּוֹ עֵצָה וְלִטֹּל רְשׁוּת, כִּי פֶתַע פִּתְאוֹם יְבוֹאֶנּוּ:

ח׳אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו׃

אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ. בְּרוּחוֹ וְיִצְרוֹ שֶׁל שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לִכְלוֹא וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָרוּחַ שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת:

וְאֵין שִׁלְטוֹן. שֶׁל שׁוּם מֶלֶךְ נִיכָּר בְּיוֹם מוֹתוֹ. בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד", וּבְיוֹם מוֹתוֹ "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת", וְלֹא הֻזְכַּר הַמַּלְכוּת כַּאן:

וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה. זוּ לֵאמֹר: "אֶשְׁלַח בְּנִי אוֹ עַבְדִּי בִמְקוֹמִי:

ט׳אֶת־כׇּל־זֶ֤ה רָאִ֙יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ׃

אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי. הָאָמוּר לְמָעְלָה:

וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה. וְגַם לְכָל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם נָתַתִּי אֶת לִבִּי, וְרָאִיתִי עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט אָדָם בַּחֲבֵרוֹ וְגָבַר עָלָיו, וְסוֹפוֹ נֶהְפַּךְ לְרָעָתוֹ. עֲמָלֵק נִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְסוֹפוֹ "וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד". וְכֵן פַּרְעֹה, וְכֵן נְבוּכַדְנֶאצַּר, וְכֵן סַנְחֵרִיב:

י׳וּבְכֵ֡ן רָאִ֩יתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃

וּבְכֵן. וְאָז:

רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים. בִּנְבוּאָה זוּ רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים. שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, שֶׁהָיוּ נִבְזִים בֵּין שְׁאָר אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם "זֶה הָעָם לֹא הָיָה". וְשָׁלְטוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מָקוֹם קָדוֹשׁ, וּבְלֶכְתָּם מִשָּׁם אֶל אַרְצָם, הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִים בְּעִירָם אֲשֶׁר כַּךְ וְכַךְ עָשׂוּ בְּבֵיתוֹ מָקוֹם. אַל תִּקְרֵי "וְיִשְׁתַּכְּחוּ", אֶלָּא "וְיִשְׁתַּבְּחוּ". כַּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּלְעִנְיַן הַשִׁכְחָה כַּךְ נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה: וְסוֹפָם שֶׁיִּשְׁתַּכַּח שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעִיר עַצְמָהּ אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ בָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִבַּצְּתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם. . . אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט". בִּמְקוֹם שֶׁנִּאֲצוּ לְפָנָיו, יִפָּרַע מֵהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "ה' בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה":

גַּם זֶה. אֶחָד מִן הַהֲבָלִים שֶׁנִּמְסְרוּ לְעוֹלָם לְיַגֵּעַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַבְּרִיּוֹת סוֹבְרִים, אֵין דִּין וְאֵין דַיָּן:

י״אאֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃

אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם. מִשְׁפַּט מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְרִים אֵין דִּין, וּמָלֵא לִבָּם בְּקִרְבָּם לַעֲשׂוֹת רָע:

י״באֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃

אֲשֶׁר חֹטֶא וְגוֹ'. לְפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁהַחוֹטֵא עוֹשֶׂה רָע מְאַת אֲלָפִים וְרִבּוֹאוֹת וּמַאֲרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ:

מְאַת. מִקְרָא קָצֵר, וְדָבוּק לְפָנָיו, לוֹמַר מְאַת יָמִים, מְאַת שָׁנִים, מְאַת אֶלֶף, וְכֵן "וּשְׁכֻרַת". מִקְרָא קָצֵר, וְחָסֵר שְׁכֻרַת כַּעַס, וְלֹא מִיָּיִן כִּשְׁאָר שִׁכְרוּת:

כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי. כִּי אַף בְּכָל זֹאת, שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וְלִהְיוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁסוֹף כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִטֹּל שְׂכָרוֹ, וְלִירֵאָיו יִהְיֶה טוֹב:

י״גוְטוֹב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לְרָשָׁע. לְפִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

י״דיֶשׁ־הֶ֘בֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָ֒רֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃

יֵשׁ הֶבֶל. דָּבָר הַמַּהֲבִיל אֶת הַבְּרִיּוֹת:

אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים. שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם רָעָה כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם טוֹבָה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִיקִים. אָמַרְתִּי שֶׁגַם זֶה אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב לִי עַל שִׁיטַת דִּבּוּר שֶׁסִיֵּם הֶחָכָם לוֹמַר שֶׁגַּם זֶה הָבֶל:

ט״ווְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

אֶת הַשִּׂמְחָה. שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְעוֹסֵק בִּפְקוּדִים יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, וְלֹא יְהֵא שָׁטוּף אַחַר הַרְבּוֹת הוֹן בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית וְגָזֵל. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשָׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן, בָּא לִידֵי עֲבֵרוֹת גָּזֵל וְאוֹנָאָה וְרִבִּית, וְשֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ לְעִנְיַן אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ, שָׁטוּף אַחֲרֵי הַנָּשִׁים לְהַרְהֵר אַחַר אֵשֶׁת אִישׁ:

לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. מִמַּה שֶׁחָנַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וּמִדְרַשׁ אֲגָדָה: כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּקֹּהֶלֶת אֵינָהּ אֶלָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וְגוֹ'":

וְהוּא יִלְוֶנּוּ. יִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ":

יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים. יַעֲשֶׂה כַּךְ, וְסוֹף הַמִּקְרָא מוּסָב עַל רֹאשׁוֹ, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא: אֵין טוֹב לָאָדָם יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ:

ט״זכַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חׇכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה׃

כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי. אֵין "כַּאֲשֶׁר" זֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דֻּגְמָא, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה", אֶלָּא לְשׁוֹן זְמַן, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף", "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל וְגוֹ'", אַף זֶה כֵן, כְּשֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לִבִּי "לָדַעַת וְלָתוּר, וְגוֹ'," "אָז וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים":

שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה. הַרָשָׁע הַשָּׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן וְהָעֲרָיוֹת:

י״זוְרָאִ֘יתִי֮ אֶת־כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁ֠ל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃

וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים. שֶׁמָּסַר לַבְּרִיּוֹת:

כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא וְגוֹ'. אֵין הַבְּרִיּוֹת יְכוֹלִין לַעֲמוֹד עַל סוֹף דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שְׂכַר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁרוֹאִין רְשָׁעִים מַצְלִיחִים וְצַדִּיקִים יוֹרְדִים:

בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ. בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר רָאִיתִי הַרְבֵּה עֲמֵלִים לְבַקֵּשׁ וְלִמְצוֹא אֶת סוֹף הַמִּדָּה וְאֵינָן יְכוֹלִין:

וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם. שֶׁהוּא יוֹדֵע לֹא יוּכַל. שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבֵּינוּ ע"ה לֹא עָמַד עַל הַדָּבָר בְּאוֹמרוֹ "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ":

הורדת הספר (PDF)

נוסח המקרא: מקרא על פי המסורה (CC BY-SA). פירוש רש״י: The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 (CC-BY).