אמִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם – לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ו) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגוֹ', וּבָא הַפֵּרוּשׁ (ב"מ צד, ב) שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ אֶת הַגְּנֵבָה. וּפֵרוּשׁ חִנָּם הוּא שֶׁלֹּא קִבֵּל הַנִּפְקָד שׁוּם שָׂכָר עַל שְׁמִירַת הַפִּקָּדוֹן.
בהַשֹּׁרֶשׁ יָדוּעַ. דִּינֶיהָ, כְּגוֹן (שם קח, א) הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ מַה דִּינוֹ, וְדִין (שבועות מט א) טוֹעֵן טַעֲנַת אֲבֵדָה, וְדִין טוֹעֵן טַעֲנַת פִּקָּדוֹן מַה דִּינוֹ, וְדִין טוֹעֵן וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְדִין (ב"ק קו, ב) טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן שֶׁל קָטָן, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי מִן קַמָּא וּשְׁלִישִׁי מִמְּצִיעָא, וּשְׁמִינִי מִשְּׁבוּעוֹת [ח"ה רצא]
גוְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וּבֵית דִּין הָעוֹבֵר עָלֶיהָ, בִּטֵּל עֲשֵׂה.