סימן רנד

אאף על פי שמתנת שכ"מ וכו'. מימרא דרבי לוי בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ו) וטעמא דהתירו איסורא דרבנן הוא כדי להפיס דעתו שלא תטרף לפיכך קונין ממנו דהשתא סמכה דעתו ופי' רשב"ם דאפי' במתנת מקצת נכסים דצריך קנין קונין בשבת שלא תטרף דעתו והתוספות ג"כ הסכימו לפירושו אבל הרא"ש דחה פירוש זה ופסק דבמקצת שאינו נותן מחמת דאגת מיתה כיון דמשייר לא חיישינן לטירוף הדעת ולפיכך אפי' בקש שיקנו ממנו אין קונין ממנו בשבת וז"ש רבינו אע"פ שמתנת שכ"מ א"צ קנין דהיינו בכל הנכסים אם בקש שיקנו ממנו אפי' בשבת דאלמא דבמקצת דצריך קנין אין קונין ממנו בשבת והא ודאי דבכל הנכסים דקונין ממנו בשבת כדי שלא תטרף דעתו צריך ליזהר שיהא הקנין ביפוי כח דאם לא ייפה כחו מיגרע גרע ולא קנה ואיכא למיחש לטירוף הדעת אם יהא נודע לו דלא קנה המקבל: ומ"ש בשם הרמב"ם. הוא בפ"ח מה' זכייה. ומ"ש ומשמע מדבריו וכו' עד סוף הסימן. מבואר מדברי הרא"ש לשם ומביאו ב"י: