ותעניתא אשתלים גו אינון ממנן אחרנין בענוגא דלעילא - קורעין ליה כל גזר דינא דאתגזר מאינון שבעין שנין עלאין. למלכא דחדי בהלולא דיליה וכל בני נשא חדאן עמיה. חמא חד בר נש יהיב בקולר - פקיד עלוי ושרייוהו בגין דישתכחון כולא בחדוה.
ולבתר מתהדרין אלין ממנן דענשין לבני נשא ואתפרעין מניה דבר נש על דאשתכח בגיניה גריעותא עילא ותתא. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא על תעניתא. מאי טעמא? דא בטיל ענוגא דשבתא - יבטל ענוגא דחול. ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא וקא מתענג בחול - דמי כמאן דחשב למלה אחרא יתיר ממה דחשיב ליה לקודשא בריך הוא. רוחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה - לא עניג ובטיל ליה מניה. רוחא אחרא דחול דשריא לבתר על עלמא - חשיב וקא מענגא ליה! כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
בגין כך אצטריך תעניתא אחרינא ביומא קדמאה דחול בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך והשיב את הגזלה אשר גזל וגו' ויקרא ה כג. גזלן לא חשיב לקודשא בריך הוא לא חשיב לבני נשא - בגין כך לית ליה עונשא כגנב. גנב דחשיב לבני נשא יתיר מקודשא בריך הוא - אית ליה עונשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי. זכאה איהו מאן דאשתלים לתתא לההוא עונג עלאה כדקא חזי!
יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה קדישא אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין. וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה.
קדושה דמעלי שבתא - דא איהי קדושה דשבת בראשית, דהא אתקדש מ32 שבילין, ו3 דרגין דתפוחין קדישין. ובעינן לאדכרא על האי קדושה כללא דעובדא דבראשית. ונייחא ברזא דתלתין ותרין שבילין ותלת דרגין דאתכלילן בהו. רזא דסהדותא דעובדא דבראשית - דהיינו ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו' ויכל אלהי"ם בראשית ב א - דאית בסהדותא דא 35 תיבין; תלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין. תלת דרגין דאינון שביעי שביעי שביעי - אית ביה רזא דעלמא עלאה, ורזא דעלמא תתאה, ורזא דכל מהימנותא. תלת זמנין אלהי"ם - חד עלמא תתאה, וחד פחד יצחק, וחד עלמא עלאה קדישא קדש קודשין.
ובעי בר נש למסהד סהדותא דא בחדוה ברעותא דליבא, לאסהדא קמי מאריה דמהימנותא. וכל מאן דיסהיד דא וישוי לביה ורעותיה לדא - מכפר על כל חובוי.
ברוך אתה ה' אלהינ"ו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו' - האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא, ואינון 35 תיבין אחרנין כמה דאית בויכלו - כלא סלקין ל70 תיבין, לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא. זכאה חולקיה דבר נש דיכוון רעותיה למלין אלין ליקרא דמאריה!
קידושא דיומא - הא אוקמוה, בורא פרי הגפן ולא יתיר. דהא יומא קאים לקדשא ליה - מה דלית הכי בליליא דאנן צריכין לקדשא ליה בהני מלין כמה דאוקימנא. ולא אתקדש האי ליליא אלא בעמא קדישא לתתא כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה. ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי. ויומא - איהו קא מקדשא ליה! וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה בהאי יומא. זכאין ישראל עמא קדישא דאחסינו יומא דא - אחסנת ירותא לעלמין!
לבתר דנפיק שבתא בעי בר נש לאפרשא בין קדש לחול. אמאי? דהא אתיהיב רשו לממנן דלתתא לשלטאה על עלמא ובכל עובדין דעלמא. לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושה עלאה, ולאפרשא לתתאי מיחודא עלאה.