דתשע וקרינן תשע. ואינון שית דחול ותלת בשעתא דאתער שמאלא בשבתא. ולאתכללא כלא כחדא. ואיהי מתעטרא בהו בתלת סטרין כגוונא דתלת סטרין עלאין, דאינון כללא דפרשתא דשבתא. זכאה חולקיה מאן דזכי ליקרא דשבתא! זכאה איהו בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי!
כתיב אל יצא איש ממקומו ביום השביעי שמות טז כט - מהו ממקומו? תנינן, ממקומו - מההוא אתר דאתחזי למיהך. ורזא דמלה דכתיב ברוך כבוד יהו"ה ממקומו יחזקאל ג יב. ודא איהו מקום, ודא איהו רזא דכתיב כי המקום אשר אתה עומד עליו שמות ג ה - אתר ידיעא איהו לעילא וקרינן ליה 'מקום', דאשתמודע ביה יקרא עלאה דלעילא. ובגין כך אזהרותא לבר נש - דהא מתעטרא בעטרא קדישא דלעילא - דלא יפוק מיניה. דאי (יפוק מפומיה מלולא דחול) יפוק מניה - קא מחלל שבתא. בידוי - בעבידתא כמה דאוקימנא. ברגלוי - למיהך לבר מתרי אלפין אמין. כל אלין חלולא דשבתא איהו.
אל יצא איש ממקומו - דא איהו אתר יקרא דקדושה דא, דהא מניה לבר אתר ד'אלהים אחרים' איהו. ברוך כבוד יהו"ה ממקומו. כבוד יהו"ה - דלעילא, ממקומו - דא כבוד דלתתא. ודא איהו רזא דעטרא דשבתא. בגין כך אל יצא איש ממקומו - בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. כתיב הנה מקום אתי (שמות לג כא) - מקום אתי ודאי. דא איהו מקום טמיר וגניז דלא אתיידע כלל. משמע דכתיב אתי - אתר דלא אתגליא וקיימא טמירא. ודא איהו אתר עלאה לעילא לעילא, היכלא עלאה טמיר וגניז. אבל דא איהו אתר לתתא כדקאמרן. ודא איהו מקום - דאתפרש לעילא ואתפרש לתתא. ובגין כך אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' במדבר לה ה - הא אוקמוה באינון רזין עלאין, אבל אלפים באמה - דירתה תרין סטרין לכל סטר. ואיהי מתעטרא תדיר בתרין סטרין, בין לעילא בין לתתא. וסימניך שכינה לא שריא לבר מתחומא דאתחזי לה.
כד נפק שבתא צריכין ישראל דלתתא לאתעכבא, דהא יומא רבא עלאה איהו. ובהאי יומא אושפיזא רבא ויקירא קא שריא עליה. בגין כך בעי לאתעכבא לאתחזאה דלא דחקין באושפיזא קדישא.
כדין פתחי ישראל ואמרי והוא רחום יכפר עון וגו' תהלים עח לח - דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא, כיון דדינא אתהדר לאתריה. מה דלא אתחזי כד עייל שבתא דדינא אסתלק ולא אשתכח.
בשעתא דפתחי ישראל ויהי נעם וקדושתא דסדרא - כל אינון חייבין דגיהנם פתחין ואמרי: זכאין אתון ישראל עמא קדישא! זכאין אתון צדיקייא דנטרי פקודי אורייתא! ווי לון לחייביא דלא זכו למיטר אורייתא!. כדין דומ"ה קדים וכרוזא אתער ואמר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהי"ם (תהלים ט יח) . וכל אינון חבילי טהירין טרדין לון בגיהנם. ולית מאן דמרחם עליהון. זכאין אינון כל נטרי שבתא בהאי עלמא וקא מענגי לההוא ענג דשריא מלעילא כדקאמרן.
האי מאן דשרי בתעניתא בשבתא - תרי מתערי עליה קמי מלכא קדישא. חד - ההוא רוחא עלאה קדישא דאצטריך לאתענגא ולא אתענג. וחד - ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא וסנגרי"ה שמיה. וסלקין קמי מלכא קדישא ומתערי עליה.
וההוא רוחא אסתלק גריע מההוא אתהנותא דלתתא. וכד האי רוחא לא אשתלים לתתא - רוחא אחרא דלעילא לא אשתלים. כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא - כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא. אלא כיון דאשתלים זמנא אחרא, וההוא ממנא דאתמנא על ענוייא