רעיא מהימנא
למעבד בהון רעותיה דאבא ואימא ולמפרק לון בהון. ואף על גב דידענא דכלא ברשותיה - רחמנא לבא בעי.
בההוא זמנא אתא קב"ה ונשיק ליה ואמר: רעיא מהימנא! ודאי אנת הוא ברא דילי ודשכינתא. רבנן ומלאכין נשקו בר!
קמו כלהו ונשקו ליה וקבילו ליה לרב ומלכא עלייהו.
(יברכך יהו"ה - פרשת נשא קמ"ו ע"ב)
והיה ביום הניח יהו"ה אלהיך וגו' תמחה את זכר עמלק וגו' (דברים כה יט) - פקודא דא להכרית זרעו של עמלק, דהא קב"ה אומי דלא יחזור על כורסיה עד דיטול נוקמא מניה.
פתח רעיא מהימנא ואמר: ודאי בגין דא הוו אזלי במדברא ועל ימא, ולא ייעלון בארעא דישראל עד דיטול נוקמא מניה דעמלק.
עמלק - מאן הוא לעילא? דהא חזינן דבלעם ובלק מתמן הוו נשמתין דילהון, ובגין דא הוו שנאין לישראל יתיר מכל אומה ולישן. ובגין דא עמלק רשים בשמיהון - עם מן בלעם, לק מן בלק. ודכר ונוקבא אינון עמלק. ועלייהו אתמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל (במדבר כג כא) . כגוונא דאית בישראל ד' אנפין - יעקב ישראל רחל לאה; ישראל עם לאה, יעקב עם רחל, לקבל ופני נשר לארבעתם (יחזקאל א י) . הכי אית ד' אנפין לעמלק - קסם ונחש עמל ואון. עמל רשים בעמלק. והמן דהוה מסטרא דעמלק - ישוב עמלו בראשו (תהלים ז יז) . וכל אלופי עשו מעמלק הוו. ולעילא עמלק - סמא"ל. עמל נחש. און ומרמה - דמפתי ליה לבר נש למחטי לקב"ה. עמל קסם - ק' מן עמלק, סם מן סמאל. נחש - אל מסמאל
(כאן חסר)
... עליה אתמר לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך - בית מולד דילך. מאלין בתי סיהרא או בתי שבתאי או בתי מאדים. דבתי מאדים ובתי שבתאי ולבנה - עלייהו אתמר אין מתחילין בב"ד.
דמאדים סומקו דחמה גהינם, אִימא דעשו, דאתיילידת ביומא תניינא. וסיהרא איהו טוב ורע - טוב במלואה ורע בחסרונה. ובגין דאיהי כלילא מטוב ורע - מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל. וכד לקת במלואה - סימנא לא טב לישראל. וכד לקת בחסרונה - סימן רע לישמעאלים. ובהאי ואבדה חכמת חכמיו - חכמה דישמעאלים, ובינת נבוניו תסתתר - דאינון לא ידעין