רעיא מהימנא
ועולימתן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך חתן למחדי באתתיה שנה אחת.
והא אוקימנא דחדוה דא לאו דיליה היא אלא דילה דכתיב ושמח את אשתו - "וישמח את אשתו" לא כתיב אלא ושמח - יחדי לכלה. כגוונא דא לאו חדו לכלה בר בגופא ותקונהא. ומאן חדי לון? צדיק. ועל דא נקי יהיה לביתו. נקי - דלא יעמול במלי דעלמא, דיהא ביה רעוא למחדי לה. נקי מכלא - נקי למסין ולארנונין וגולגלתין, נקי דלא יפוק לחילא לאגחא קרבא. לאשתכחא חדוה עילא ותתא ולאתערא חדוה לעילא.
זכאין עמא קדישא דמאריהון חדי בהון! זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי!
[פקודא [י"ו] למיהך בר נש באורחוי דקב"ה... פקודא [י"ז] לאוכחא וכו' - (דף פ"ה ע"ב)]
ביומו תתן שכרו וגו' (דברים כד טו) - פתח רעיא מהימנא ואמר - פקודא דא לתת שכר שכיר בזמנו. הדא הוא דכתיב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש.
מארי מתיבתאן עלאי ותתאי שמעו! מטטרון איהי שכר שכיר מח"י עלמין. שליח דיליה לקבלא ח"י ברכאן דצלותא בכל יומא תלת זמנין. ובגין דא - ביומו תתן שכרו - דא צלותא דשחרית, ולא תבא עליו השמש - דא צלותא דמנחה דאי עבר יומו בטל קרבנו. כי עני הוא - דצדיק ודאי עני הוא בגלותא; לית ליה מדיליה אלא דיהבינן ליה בצלותא. בגין דא צלותא תפלה דיליה. תפלה לעני כי יעטוף (תהלים קב ה) - בעטיפת ציצית, תפלה דיד איהו.
ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כד טו) - דא תפלת ערבית דאיהי אמורים ופדרים שיורין דקרבנין דיומא. ואינון כגון פרט הכרם ופאת שדך דעלייהו אתמר שירי מצוה מעכבין את הפורענות. לעני ולגר תעזוב אותם - דעמודא דאמצעיתא בר מאתריה 'גר' אתקרי. ובגין דא אנא דדרגא דילי עמודא דאמצעיתא - קרינא גרמאי גר בגלותא קדמאי. הדא הוא דכתיב גר הייתי בארץ נכריה (שמות ב כב) - דאיהו בגלותא רביעא בגינייהו.
שאילו ליה מארי מתניתין: רעיא מהימנא! הא פקודא דא הוו מקיימין ישראל בארעא דישראל!? אמר לון בגין לאתערא רחמי על אלין דמתרכי מאתרייהו. דבר נש כד איהו לבר מאתריה - גיורא אתקרי. כל שכן על נשמתין דאזלין ערטילאין מההוא עלמא ואתיין לעלמא דין בגינייהו. והאי איהו דאמר קרא כצפור נודדת מן קנה (משלי כז ח) - דא נשמתא דשכינתא לא זזה מנה. כן איש (דאתמר ביה יהוה איש מלחמה) נודד ממקומו - דאיהו נע ונד. נע מאתריה דאיהו עלמא דאתי בינה, ונד אבתרה בעלמא דין עד דתשלים יומין דאתחייבת למיזל לבר מאתרהא. ואיהו נטיר לה עד דיחזיר לה לאתרהא ואומי דלא יחזור איהו לאתריה עד דיחזיר לה לאתרהא.
ומאן דחזר בתיובתא כמאן דאחזר לקב"ה ושכינתא לאתרהא. ודא רזא דפורקנא דאמר היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה ז) .
אמרו מארי מתניתין דמתיבתא עלאה ותתאה: רעיא מהימנא! אנן שליחן דמארי עלמא לגבך - זכאה חולקך דאנת בעל תשובה שקול לשתין רבוון דישראל ואנת הדרת לקב"ה ושכינתיה לאתריה עילא ותתא! ובגינך יתפרקון ישראל ויחזרון לאתרייהו. ולית חילא למשיחין למפרק לישראל בר מנך ובגינך אינון מתעכבין.
אשלים מלין יקרין אלין דעלייהו אתמר הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים (תהלים יט יא) !
אמר לון: מארי מתיבתאן! בגין האי שכיר דאיהו עבד דאתי לקבלא תלת צלותין - תקינו מארי מתניתין דלכון למהוי בר נש בתלת ברכאן קדמאין כעבד דמסדר שבחוי קמי מאריה, ובאמצעיות כעבד דמקבל פרס ממאריה, ובבתראי כעבד דנטל פרס ממאריה ואזיל ליה. ובגין דא עבד אברהם ורבקה איהו אמתלא להאי כד קודשא בריך הוא ישלח למטטרון דאיהו עבדא דיליה בגין צלותא. איהו יימר לגביה אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי (בראשית כד ה) - כלומר אולי צלותא לא בעי למיזל אבתראי.
אמר ליה קודשא בריך הוא - ונקית משבועתי זאת - דחכמה איהו אבא דנחית בצדיק לנטרא שכינתא בגלותא ומתמן שלח בגינה.
אמר ליה ההוא שליח - הב לי סמנין לאשתמודעא בצלותא דתמן ברתא.
אמר קב"ה - והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה (בראשית כד יד)