וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו' ב
רבי יהודה פתח והוא כחתן יוצא מחופתו וגו' (תהלים יט ו) - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב כי חיים הם וגו' (משלי ד כב) . וכתיב רפאות תהי לשרך וגו' (משלי ג ח) .
תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.
בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה.
והוא כחתן יוצא מחפתו - מאן איהו חפתו? דא איהו עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו (שיר ג יא) .
יוצא מחפתו - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - מקצה השמים מוצאו (תהלים יט ז) . דא שירותא דכלא דאקרי מקצה השמים, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא והוא כחתן יוצא מחפתו - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב.
כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה באתריה כמה דאתמר, דכתיב שמאלו תחת לראשי (שיר ח ג) . ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב וימינו תחבקני. כדין ישיש כגבור לרוץ ארח - לאנהרא סיהרא ואוקמוה.
תא חזי בהעלותך את הנרות - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. (חסר כאן)
ר' אבא פתח: אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון (תהלים פט טז) .
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל!
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)