Geula Quiz logo חידון גאולה English

פרק י"ג – זיבול בשביעית

ילקוט יוסף · הלכות תרומות ושמיטה · 8 סעיפים

כל פרקי הלכות תרומות ושמיטה (25)
  1. סימן שלא – מהלכות תרומות ומעשרות
  2. סימן שלא – פרק א' – יסודות מצות השמיטה ‏
  3. פרק ב' – דין תוספת שביעית
  4. פרק ג' – באיזה שדה שביעית נוהגת
  5. פרק ד' – איסור זריעה ונטיעה בשביעית‏
  6. פרק ה' – סיקול משדה בשביעית
  7. פרק ו' – חציבת הקרקע ופיתוחה בשביעית
  8. פרק ז' – איסור זמירה בשביעית‏ ‏
  9. פרק ח' – דין ריסוס וניקוי השדה בשמיטה
  10. פרק ט – טיפול בגינת נוי בשביעית
  11. פרק י' – איסור קצירה בשביעית
  12. פרק יא – איסור חרישה בשביעית‏
  13. פרק י"ב – השקאה בשביעית‏ ‏
  14. פרק י"ג – זיבול בשביעית
  15. פרק י"ד – שמיטה בפירות הארץ [הפקרת הפירות]
  16. פרק טו – הפסד פירות שביעית
  17. פרק טז – סחיטת פירות שביעית
  18. פרק יז -איסור סחורה בפירות שביעית
  19. פרק יח – אוצר בית דין‏ ‏
  20. פרק יט – תרומות ומעשרות בפירות שביעית
  21. פרק כ' – ארבעת המינים בשנת השמיטה
  22. פרק כא – מדיני ביעור פירות שביעית‏
  23. פרק כב – מצות ביעור ביין של שביעית
  24. פרק כג – איסור ספיחין‏ ‏
  25. פרק כה – היתר המכירה בשביעית‏

אאסור לזבל את השדה בשנת השמיטה. והאיסור הוא בין לצורך שנת השמיטה בין לצורך השנה השמינית כדי להכין את השדה שתהיה יפה לזריעה. ואם עבר וזיבל את השדה לצורך השנה השמינית, קונסים אותו שלא לזרעה במוצאי שביעית.[ילקו"י שם עמ' שמח]

במי שעבר וזיבל את שדהו בשנת השמיטה לצורך השנה השמינית, אסור לו לזורעה במוצאי שביעית אבל אם הסיר את הזיבול ובטלה ההכנה לזריעה, מותר לו לחזור ולזבלה ולזורעה בשמינית. [ילקו"י הלכות שביעית פרק יג ס"ב, עמוד שמח, וראה שם בעמוד שלב סעיף ז']

גכל זמן שרגילים לזבל את השדות, אסור אף להוציא את הזבל מביתו לשדה, ולעשות ממנו אשפה ולצברו במקום אחד. ואם היה לו מעט זבל בשדה מערב שביעית יכול להוסיף עליו ממה שיש לו בבית. ואחר שעבר הזמן שרגילים לזבל את השדות, מותר להוציא את הזבל לשדהו ולעשות ממנו אשפה של שיעור סאה. [ילקו"י הלכו' שביעית עמוד שמט]

דאם נשקפת סכנה לקיום האילן אם לא יזבל בשביעית, יש להקל לזבל בשביעית, אך יעשה כן בצמצום וימעט בזיבול עד כמה שהדבר הכרחי. ואם אפשר להסתפק בפעם אחת לא יעשה ב' פעמים. וצריך שיקול דעת מרובה אם זה בגדר הצלת האילן, ויש לצמצם ולמעט בזיבול, וכל מה שאפשר לדחות עד השנה שמינית יש לדחותה ולא יעשה אותה בשביעית. ויש אומרים שזיבול בקרקע לעולם אסור אפילו אם נעשה כדי שהאילן לא ימות, שכל עבודה בשדה וכרם לא הותרה, והותר לזהם רק כשמניח הזבל על האילן עצמו. והעיקר כסברא ראשונה. [ילקו"י הל' שביעית פרק יג ס"ד עמוד שמט].

הבמקום שמותר לזבל וכנ"ל, עדיף לזבל דרך ההשקאה, שבכך עושה ב' הדברים במעשה אחד, וממעט במלאכות שביעית. אולם אם אינו לאוקמי אילנא, אסור. והאיסור לזבל בחומרים כימיים הוא גם אם מערב את החומרים האלה עם מים, ומפזרם בשדה דרך השקאה. שהרי מטרתו לזיבול, ואינו לצורך אוקמי אילן. [ילקו"י שביעית פי"ג עמוד שנא]

ולפיכך על בעלי הפרדסים והשדות לזבל את אדמותיהם קודם ראש השנה כדי שלא יצטרכו להרבות בזיבול וניכוש הנצרכים, בשביעית. ואף אם לא יספיק לכל השנה, כל מה שאפשר למעט מהעבודות בשביעית, צריכים לעשות כן. [ילקו"י הל' שביעית פי"ג ס"ו עמ' שנא]

זאין לבצע שום פעולות הכנה, כולל ניכוש, ריסוס, יישור השטח או מילויו באדמה, לקראת השנה השמינית, ויש לעשות את כל הפעולות הללו רק לאחר השמיטה. [שם שנא]

חגם מלאכות המותרות לעשותן בשנת השמיטה במקום הפסד, טוב ונכון היכא דאפשר להקדים ולעשותן לפני השמיטה, כדי שלא יצטרכו לעשותן בשמיטה. [ילקו"י שביעית שם ס"ח]

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.