Geula Quiz logo חידון גאולה English

פרק יא – איסור חרישה בשביעית‏

ילקוט יוסף · הלכות תרומות ושמיטה · 12 סעיפים

כל פרקי הלכות תרומות ושמיטה (25)
  1. סימן שלא – מהלכות תרומות ומעשרות
  2. סימן שלא – פרק א' – יסודות מצות השמיטה ‏
  3. פרק ב' – דין תוספת שביעית
  4. פרק ג' – באיזה שדה שביעית נוהגת
  5. פרק ד' – איסור זריעה ונטיעה בשביעית‏
  6. פרק ה' – סיקול משדה בשביעית
  7. פרק ו' – חציבת הקרקע ופיתוחה בשביעית
  8. פרק ז' – איסור זמירה בשביעית‏ ‏
  9. פרק ח' – דין ריסוס וניקוי השדה בשמיטה
  10. פרק ט – טיפול בגינת נוי בשביעית
  11. פרק י' – איסור קצירה בשביעית
  12. פרק יא – איסור חרישה בשביעית‏
  13. פרק י"ב – השקאה בשביעית‏ ‏
  14. פרק י"ג – זיבול בשביעית
  15. פרק י"ד – שמיטה בפירות הארץ [הפקרת הפירות]
  16. פרק טו – הפסד פירות שביעית
  17. פרק טז – סחיטת פירות שביעית
  18. פרק יז -איסור סחורה בפירות שביעית
  19. פרק יח – אוצר בית דין‏ ‏
  20. פרק יט – תרומות ומעשרות בפירות שביעית
  21. פרק כ' – ארבעת המינים בשנת השמיטה
  22. פרק כא – מדיני ביעור פירות שביעית‏
  23. פרק כב – מצות ביעור ביין של שביעית
  24. פרק כג – איסור ספיחין‏ ‏
  25. פרק כה – היתר המכירה בשביעית‏

אאסור לחרוש את הקרקע בשנת השמיטה, בין בשדה תבואה בין בשדה ירקות ובין בשדה אילן. וכן אסור לחפור בשביעית לצורך הקרקע. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"א עמ' שכד]

בכל העבודות הבאות להכשיר את הקרקע לזריעה, או עבודות הבאות להשביח את הקרקע לתועלת המטעים, אסורות בשנת השמיטה. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ב עמ' שכז]

גאסור לחרוש בשביעית על ידי טרקטור או כל מכונה המיועדת לכך, ואפילו על ידי מכונה המופעלת על ידי שלט רחוק. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ג עמוד שכז]

דמי שקנה שדה או כרם, וכדי להוכיח בעלות על השדה רוצה לחרוש בה, אף שאין כוונתו להכין את השדה לזריעה, אפילו הכי אין לחרוש בה בשביעית. [ילקו"י שם עמוד שלא]

הכשם שאסור לעבוד את הארץ בשביעית, כך אסור לחזק ידי ישראלים שעובדים אותה [בלי שמכרוה על ידי הרבנות], או למכור להם כלי עבודה, לפי שאסור לחזק ידי עוברי עבירה. ואפילו אם אין הישראלים עובדים במלאכות שאסורות מן התורה בשביעית, אלא במלאכות דרבנן, גם בזה אסור לחזק את ידיהם. וכל זה בכלים המיוחדים למלאכת איסור בשביעית. אבל כלי שיכול להשתמש בו בהיתר, אין בו איסור מסייע. [ילקו"י שם פי"א עמו' שלא]

וגם חרישה לצורך השנה השמינית, דהיינו שתהיה הקרקע יפה לזריעה בשנה השמינית, אסורה, והחורש את שדהו או זיבלה בשביעית כדי שתהיה יפה במוצאי שביעית, קונסין אותו שלא יזרענה במוצאי שביעית. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ו עמוד שלב]

זמי שעבר וזיבל את שדהו בשביעית כדי להכינה לזריעה במוצאי שביעית, אסור לו לזורעה במוצאי שביעית. אבל אם הסיר את הזיבול ובטלה ההכנה לזריעה, מותר לו לזבלה שוב, ולזורעה בשמינית.[ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ז עמוד שלב]

חאסור לעדור סביב האילן, אף אם עושה כן לצורך השנה השמינית. אך אם ידוע שהעידור סביב האילן הוא שלא ימות האילן, או שעושה ערוגה עגולה סביב לאילן לצורך ההשקייה [כדי שהאילן לא ימות], מותר לעדור לפי הצורך גם בשנה השביעית. וכשעודר לא יעדור במחרישה, אלא במעדר בשינוי. ויש אומרים שההיתר הוא בעידור שכבר היה, וחוזר ומתקנו, אבל עידור חדש אסור. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ח עמוד שלג]

טוכל שכן שמותר לחפור גומות סביב הגפן כדי להשקותה, דבעץ גפן קיל טפי, כיון שאינו עושה כן לצורך השבחת גוף הקרקע, או להשבחת העץ, אלא מטרתו להכשר ההשקאה ההכרחית, שהוא דבר המותר בשביעית. וכשעודר לא יעדור במחרישה, אלא במעדר בשינוי. ויש אומרים שההיתר הוא בעידור שכבר היה, וחוזר ומתקנו, אבל עידור חדש אסור. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"ט עמוד שלד]

ימותר לגדור מסביב לעץ צעיר [שיש חשש שיתקלקל] בכדי להגן עליו מעוברים ושבים. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא ס"י עמוד שלה]

יאהמקשקש בזיתים, ויש אומרים שהוא עידור מסביב לעץ זית, ויש מפרשים שהוא זיבול עץ הזית, אם עושה כן במטרה להברות את האילן, אסור. ואם לסתום את הפצימים מותר. [ילקו"י הלכות שביעית פרק יא סעיף יא עמוד שלו].

יבאין לנעוץ חתיכת עץ ליד אילן צעיר כדי שיגדל ישר, ויש אומרים שלא נאמר איסור זה רק כשהוא יכול לעמוד בלא סמיכה על מעמדו, אלא שלא יוסיף להתגדל, אבל אם העץ עלול להשבר על ידי מניעת הסמיכה, או שיהיה לעץ נזק ממשי, מותר לסמוך אותו כדי לאוקמי. [ילקו"י הל' שביעית פרק יא סעיף יב עמוד שלו].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.