Geula Quiz logo חידון גאולה English

פרק ט – טיפול בגינת נוי בשביעית

ילקוט יוסף · הלכות תרומות ושמיטה · 4 סעיפים

כל פרקי הלכות תרומות ושמיטה (25)
  1. סימן שלא – מהלכות תרומות ומעשרות
  2. סימן שלא – פרק א' – יסודות מצות השמיטה ‏
  3. פרק ב' – דין תוספת שביעית
  4. פרק ג' – באיזה שדה שביעית נוהגת
  5. פרק ד' – איסור זריעה ונטיעה בשביעית‏
  6. פרק ה' – סיקול משדה בשביעית
  7. פרק ו' – חציבת הקרקע ופיתוחה בשביעית
  8. פרק ז' – איסור זמירה בשביעית‏ ‏
  9. פרק ח' – דין ריסוס וניקוי השדה בשמיטה
  10. פרק ט – טיפול בגינת נוי בשביעית
  11. פרק י' – איסור קצירה בשביעית
  12. פרק יא – איסור חרישה בשביעית‏
  13. פרק י"ב – השקאה בשביעית‏ ‏
  14. פרק י"ג – זיבול בשביעית
  15. פרק י"ד – שמיטה בפירות הארץ [הפקרת הפירות]
  16. פרק טו – הפסד פירות שביעית
  17. פרק טז – סחיטת פירות שביעית
  18. פרק יז -איסור סחורה בפירות שביעית
  19. פרק יח – אוצר בית דין‏ ‏
  20. פרק יט – תרומות ומעשרות בפירות שביעית
  21. פרק כ' – ארבעת המינים בשנת השמיטה
  22. פרק כא – מדיני ביעור פירות שביעית‏
  23. פרק כב – מצות ביעור ביין של שביעית
  24. פרק כג – איסור ספיחין‏ ‏
  25. פרק כה – היתר המכירה בשביעית‏

אגינות נוי שסביבות הבתים, וכל השכנים משתתפים בהוצאות הכוללות את החזקת הגינה, אם הדיירים שומרי תורה, לא יעבדו בגינות אלו בשביעית במלאכות האסורות, כגון זמירה, זיבול, סיקול, וכדומה. ויעשו בה רק את העבודות המותרות. [ומותר להשקות את הדשא ושאר הצמחים באופן שאם לא ישקה אותם ייגרם להם נזק. ובעונת הגשמים לא ישקה כלל]. ואם יש בין הדיירים שכנים שאינם שומרי תורה, ואינו יכול להשפיע עליהם בדרכי נועם להפסיק מלעבוד בגינה בשביעית, יש לו ג' דרכים להינצל מאיסורי שביעית: דרך אחת, שבעת התשלום לועד הבית יאמרו בפירוש שהתשלום בא לצרכים אחרים של הועד, ולא עבור הגינה. ואם אין לועד הבית הוצאות אלא לצרכי הגינה, יאמר שהתשלום בא עבור המלאכות המותרות הנעשות בגינה בשביעית. ודרך שניה שיבקש מועד הבית יפוי כח בלתי חוזר, וילך לרבנות למכור את הקרקע לגוי, כדי שלא יהיה שותף לדבר עבירה. אבל אם השכנים מסכימים שלא לעשות מלאכות אסורות בגינה בשנת השמיטה ואין חשש שיכשלו מחוסר ידיעה בעבודות האסורות, לכתחלה אין להזדקק למכירה לצורך גינות נוי. ודרך שלישית, להפקיר בפני שלשה את חלקו בגינה.[ילקו"י שביעית פרק ט' ס"א עמוד שח]

בגיזום גדר חיה שבחצרות הבתים, גורמת להצמחת ענפים, ועם כל זה מותר לגזום גדר חי אשר בצידי הבית, אם הגיזום נעשה בכדי שלא יגדל יותר וישאר בנויו ויופיו. שהואיל ואינו מתכוין שיצמח יותר אלא לנוי בעלמא אין זה בכלל זמירה לצמוחי פירא, אלא לאוקמי פירא, ומותר. אבל גדר חיה שעדיין לא התמלאה, ויש בתוכה חללים, והגיזום נעשית מלבד לשם נוי גם כדי למלאתו, יש לאסור בזה משום זמירה בשביעית. [שם עמו' שיג]

גדשא העומד לנוי, אין בו קדושת שביעית, ולכן מותר לרוץ עליו, לאבדו ולשורפו וכדומה. ומותר לחתוך את הדשא מלמעלה להשוותו, כל שכוונתו בזה לנוי בעלמא, כדי שלא יפסיד צורתו, ואין כוונתו לזימור. ואמנם בדשא שאינו בוגר וצפוף, וכגון שזרעו את הדשא [ולא הביאוהו במרבדי דשא מוכנים]וצריכים לכסח כמה כיסוחים לשם גידול והתפשטות, יש להחמיר בזה, אחר שכוונת הכיסוח לשם גידול. [ילקו"י שם פ"ט ס"ג עמוד שיד]

דיש שהחמירו שלא לכסח הדשא בשנת השמיטה, והביאו לגינתם בהמה דקה שתאכל מהדשא, וכך הדשא יצמח שוב בצורה יעילה יותר. ואין לנהוג בחומרא זו, שהיא חומרא הבאה לידי קולא, שהרי יש איסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל. ואף שאיסור זה היה זמן שהתבטל, כיום שחזר היישוב היהודי לארץ ישראל חזר איסור זה לקדמותו. [שם עמ' שיז]

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.