אשליח צבור שטעה בקריאת התורה, אפילו טעות שאין הענין משתנה, כגון שקרא אברם במקום אברהם, או אמר "ואם" במקום לומר "אם", או מצריים במקום מצרים, וכיוצא בזה, מחזירין אותו. אבל בטעה בטעמי המקרא, אין מחזירין אותו. ומכל מקום על השליח צבור הקורא בתורה להכין היטב את הקריאה עם הטעמים. וכן צריך הקורא לתת ריוח בין תיבה שתחלתה כסוף תיבה שלפניה, ולדקדק בקריאה לפי כל כללי הדקדוק. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קכג].
בעל הקורא בתורה לדקדק לכתחלה בכל הטעמים שבקריאה, ולכן אם העולה לספר תורה אינו יודע לקרוא בדקדוק עם טעמי המקרא, אף על פי שמדקדק בקריאה, לא יקרא בתורה בקול רם, אלא יקרא בלחש עם השליח צבור היודע לקרוא עם הטעמים. [ילקוט יוסף, הל' קריאת התורה עמו' קכג].
גישוב שיש שם מנין, ואין שם מי שיודע לקרוא בתורה כהלכתה, בדקדוק ובטעמים, אפילו הכי יקראו בתורה בברכותיה, ויעמוד אחד ליד השליח צבור, וילחש לו מתוך החומש את הנקודות והטעמים. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קכד].
דשליח צבור שטעה בפרשת בהעלותך, וכשעלה חמישי לקרוא בתורה והיה צריך להתחיל וידבר ה' אל משה לאמר, עשה לך שתי חצוצרות כסף, טעה והתחיל לקרוא בפרשה הקודמת, וידבר ה' אל משה לאמר, איש איש כי יהיה טמא, וכשהעירו לו שטעה, עבר מיד לפרשה שניה והתחיל "עשה לך שתי וכו', ולא חזר על הפסוק וידבר ה' אל משה לאמר, דינו כמי שדילג פסוק אחד מהפרשה ולא קראה, שאם הוא בשבת צריך לחזור, ואפילו לאחר שהחזירו הספר תורה חוזר וקורא הוא ושני פסוקים עמו. והיינו בברכות התורה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קכד].
ההנוהגים בחנוכה לקרוא לכהן עד ברכת כהנים, יש אומרים שקרוב להיות ברכותיו ברכות לבטלה. ויש חולקים. והעיקר לדינא דהנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו, ואין בזה איסור ברכה לבטלה. אך נכון להודיעם שיותר טוב להמשיך עד לפני המשכן. [ילקוט יוסף, ח"ב, הלכות קריאת התורה בהוספות ומילואים עמוד שפב. שארית יוסף חלק ג' עמוד רסט].
ואם טעו והפסיקו את הקריאה באמצע הקללות, ימשיך העולה אחריו בברכה. [ילקו"י שם עמ' שפב, שארית יוסף חלק ג' עמוד רסט].