אלקח בידו כוס שכר או של מים ואמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על דעת לומר שהכל, וטעה ואמר בורא פרי הגפן, אם לא נזכר בתוך כדי דיבור, אין מחזירין אותו, מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות, שהם עיקר הברכה, לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין. ומכל מקום אם נזכר בתוך כדי דיבור, יתקן מיד ויאמר "שהכל נהיה בדברו". [ואם לא נזכר בתוך כדי דיבור, יש אומרים שנכון שיהרהר הברכה בלבו קודם שיטעם]. [ילקוט יוסף ברכות עמוד תקח].
באם לקח כוס שכר בידו וסבור שהוא יין ופתח ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על דעת לסיים בורא פרי הגפן, ונזכר שהוא שכר או מים וסיים שהכל נהיה בדברו, יצא. [ילקוט יוסף ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקיא. וראה להלן אם היה בדעתו להיפך].
גוכן אם היו לפניו פירות הארץ, והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה, וטעה וחתם בורא פרי העץ, אם נזכר בתוך כדי דיבור, יתקן מיד ויאמר בורא פרי האדמה, ואם לא נזכר עד שעבר תוך כדי דיבור, יצא. וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן ופתח על דעת לומר בורא מיני מזונות, וטעה ואמר המוציא, יצא, שבשעה שאמר שם ומלכות לא נתכוין אלא לברכה הראויה. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקיא].
דמי שאכל ושבע מאכילת הפת, שאז חייב בברכת המזון מן התורה, והוצרך לנקביו, והתחיל לברך "ברוך אתה ה"' על דעת לומר אשר יצר את האדם וכו', וחזר בו והמשיך האל הזן אותנו וכו', בדיעבד יצא ידי חובתו. וכל שכן בברכות דרבנן, [כגון שלקח כוס יין בידו ובעת הזכרת שם ה' חשב לחתום שהכל, וסיים הגפן, יצא]. שאם שינה הברכה מעיקר מחשבתו בעת הזכרת "ברוך אתה ה"' יצא ידי חובה. ומכל מקום לכתחלה יזהר מלעשות כן. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקיא, ועמוד תרעד, ובמהדורת תשס"ד גם בעמוד תשנד].
האמר ברוך אתה ה' על דעת לומר זוקף כפופים, קודם שבירך מתיר אסורים, יסיים זוקף כפופים, אף על פי שעל ידי כך לא יוכל לברך מתיר אסורים. [ילקוט יוסף, ברכות עמ' תקיב].
ולקח כוס שכר או מים וסבר שהוא יין, ובירך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן, ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואמר שהכל נהיה בדברו, וכך היתה אמירתו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו", יצא. ואם לא תיקן בתוך כדי דיבור, לא יצא, וצריך לחזור ולברך שהכל. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תקיג].