סימן שצא

אאבל אסור בשמחה כל ל' יום אפי' תינוק אין לו ליקח בחיקו שמא מתוך כך יבא לידי שחוק ומיהו זהו דוקא תוך ז' ותניא על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר ל' ועל אביו ואמו לאחר י"ב חדש ואף אם השנה מעוברת מותר לאחר י"ב חדש ומטעם זה אסור לו לילך בדרך בשיירא גדולה כל י"ב חדש מפני שהוא כמו שמחה ששמחים הרבה בדרך ולשאר קרובים ל' יום א"ר הונא ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר פי' כמו שעושין ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זה עם זה היום וחוזרים ואוכלים זה עם זה למחר מותר מיד אף על פי שאוכלים ושותין זה עם זה אין בו שמחה כמו בחופת חתנים בד"א שצריך לפרוע יומו כגון שכבר אכל עם ריעיו והגיע יום הפרעון בימי אבלו אבל אסור להתחיל ולעשות סעודת מריעות עד לאחר ל' יום ועל אביו ואמו אסור בין להתחיל בין לפרוע עד לאחר י"ב חדש תניא באבל רבתי על כל המתים אסור לילך לבית המשתה עד לאחר ל' יום ולאביו ואמו כל י"ב חדש ואם היה חבורה לשם מצוה כגון קידוש החדש מותר מיד בין תוך ל' לשאר קרוביו ותוך י"ב חדש לאביו ואמו וכתב הראב"ד וכן משיא יתום או יתומה או עני ועניה לש"ש שאם לא יאכל שם ויעשה הוא יתבטל המעשה מותר וכל זה לא התירו אלא מל' ואילך באביו ואמו אבל תוך ל' יום הוא אסור לכל סעודת מצוה שבעולם והרמב"ן כ' ואינו מחוור להתיר סעודת של משיא יתום ויתומה וא"א הרא"ש ז"ל הביא דברי הראב"ד ויש נוהגין להקל בכניסת בית המשתה ולהסב שם בשעת שמחה והם אמרו שלא אסרו אלא לאכול עמהם בשעת שמחה אבל הכניסה שם מותרת שאין שמחה בלא אכילה ושתיה וה"ר יהודה אלברצלו"ני כתב כן שכ' יש נוהגים ליכנס תוך י"ב חדש לחופה לשמוע הברכה או לבקר אבל לא לאכול ויש מחמירין שאין נכנס כלל והרמב"ן כתב שאסור ליכנס שם כלל בין בשעת אכילה בין בשעה שעוסקים שם במזמוטי חתן וכלה וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל וכן נוהגים באשכנז דכל י"ב חדש עומד חוץ לבית לשמוע הברכות ואינו נכנס לבית כלל :