Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן תקמז

ארבעה טורים · טור אורח חיים · 1 סעיפים

כל פרקי טור אורח חיים (697)

סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנ · סימן רנא–ש · סימן שא–שנ · סימן שנא–ת · סימן תא–תנ · סימן תנא–תק · סימן תקא–תקנ · סימן תקנא–תר · סימן תרא–תרנ · סימן תרנא–תרצז

  1. סימן תקא
  2. סימן תקב
  3. סימן תקג
  4. סימן תקד
  5. סימן תקה
  6. סימן תקו
  7. סימן תקז
  8. סימן תקח
  9. סימן תקט
  10. סימן תקי
  11. סימן תקיא
  12. סימן תקיב
  13. סימן תקיג
  14. סימן תקיד
  15. סימן תקטו
  16. סימן תקטז
  17. סימן תקיז
  18. סימן תקיח
  19. סימן תקיט
  20. סימן תקכ
  21. סימן תקכא
  22. סימן תקכב
  23. סימן תקכג
  24. סימן תקכד
  25. סימן תקכה
  26. סימן תקכו
  27. סימן תקכז
  28. סימן תקכח
  29. סימן תקכט
  30. סימן תקל
  31. סימן תקלא
  32. סימן תקלב
  33. סימן תקלג
  34. סימן תקלד
  35. סימן תקלה
  36. סימן תקלו
  37. סימן תקלז
  38. סימן תקלח
  39. סימן תקלט
  40. סימן תקמ
  41. סימן תקמא
  42. סימן תקמב
  43. סימן תקמג
  44. סימן תקמד
  45. סימן תקמה
  46. סימן תקמו
  47. סימן תקמז
  48. סימן תקמח
  49. סימן תקמט
  50. סימן תקנ

אח"ה אסור בהספד ובתענית הלכך אין מניחין המטה ברחוב העיר שלא להרבות בהספד והנשים מענות פי' שכולן עונות כאחת אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריה ולא מטפחות להכות כף אל כף נקבר המת אף לא מענות ואפילו כל ל' יום לפני המועד אסור להספיד על מת שמת לו מלפני שלשים יום קודם המועד (ודוקא להספיד בשכר אסור על מת שמת שלשים יום קודם הרגל) ואפי' אם יש לו הספד בלא זה כגון שמת לו מת עתה שאותו מותר לסופדו אפי' מת ערב הרגל אסור להספיד עמו על המת שמת לפני ל' יום קודם המועד אבל בחנם מותר לרב אבל לשמואל אפי' בחנם נמי אסור והרמב"ן פסק כרב והראב"ד פסק כשמואל ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל: אין קורעין בח"ה ולא חולצין כתף ולא מברין אלא קרובים של מת אבל קרובים קורעין אפילו ביום שמועה אם שמעו תוך שלשים יום ומברין האבל ומיהו אין מברין אלא על מטות זקופות שאין אבילות נוהג בחול המועד שיצטרך לכפות המטות להברותו עליהן ובספר המצות קטן כתב שאין קורעין ולא מברין בח"ה וא"א הרא"ש כתב כסברא ראשונה. חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכ"מ ואומרה הכל קורעין עליו בין בפניו בין שלא בפניו וחולצין עליו ומברין עליו ואפי' בח"ה ואפי' ביום השמועה שאינו יום קבורה ואפי' לא קרע ביום שמועה יקרע בכל זמן שעוסקים בהספד אפי' עוסקין בו יותר מז' ימים כגון בשאר ימות השנה אבל בח"ה אין מספידים אלא בפניו ויום השמועה כמו בפניו דמי ועל רבו שלמדו חכמה או שהאיר עיניו במשנה אחת כגון חברים שלומדים זה עם זה קורעין בח"ה אפי' ביום שמועה ואין מתאחין לעולם ועל אדם כשר דלא סנו שומעניה ואינו חשוד על שום עבירה ולא על ביטול מצוה אלא שאינו חכם בתורה קורעין בח"ה אם ידע בין מיתה לקבורה אבל אם לא ידע בין מיתה לקבורה לא ועל כל אדם אם עומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע אפי' בחול המועד ואפילו אם הוא חשוד בעבירות רק שלא יהא מומר לע"ג או מומר להכעיס לעבור על אחת מכל המצות. עושין כל צרכי המת בח"ה גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו ומנסרין לו ארזים ובלבד שלא יקוץ אותם מן המחובר ומיהו דוקא בצנעה שיעשה הארון עם המת בחצר שיהיה ניכר שהוא לצורכו ואם מת אדם מפורסם שיש לו שם מותר אפי' אם יעשנו בשוק ובמקום שיהודים מועטים דרים במקום אחד והכל יודעים כשיש מת בעיר הכל חשוב כמפורסם אין חופרין כוכין וקברות בח"ה ופי' הראב"ד (אפי') לקבור בהן במועד אבל מחנכין אותם שאם הוא ארוך מקצרו או מאריכו או מרחיבו ורש"י פירש אין חופרין כוכין לקבור בהן אחר המועד אבל לקבור בהם במועד חופרים אותן אפי' בח"ה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל:

הורדת הספר (PDF)