סימן שסה

אמבוי שנפרץ מצדו כזה אי בקעי רבים במקום הפירצה אפילו לא נפרץ אלא פירצה של ד' טפחים לא חשיב כפתח וצריך תיקון ואי לא בקעי ביה רבים עד פירצת י' א"צ תיקון אפי' אי ליכא גדודי וה"מ שנשאר ממנו ד' טפחים כלפי ראשו אבל לא נשאר ארבעה טפחים אפילו לא נפרץ אלא בג' צריך תיקון פחות מג' א"צ תיקון ואם נפרץ מראשו פירצתו בארבעה: מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרץ החצר מצד השני לר"ה כזה לא עירבו בני החצר עם בני המבוי חצר מותרת אפילו אם נפרץ נגד פירצת המבוי ואפילו בקעי בה רבים ובלבד שלא יהא בפירצה יותר מעשר ומבוי אסור אפי' אינו כנגד פירצת החצר דכיון שלא עירבו עם המבוי אוסרת עליו וכגון שנכנסו כותלי המבוי בחצר בענין שאין הגיפופין שנשארו לחצר נראין למי שעומד במבוי הלכך אין עולין להתירו אבל אם נראין עולין לו לשם לחי ומותר ואם עירבו בני החצר עם בני המבוי והפירצה שבמבוי לחצר אינו מצד החצר ופירצת החצר מצד השני אינן מכוונות כנגד פירצת המבוי כזה והחצר של רבים גם המבוי מותר אבל אם לא עירבו או אפי' עירבו ופרצת המבוי לחצר מצדו כזה או אפי' באמצע ופרצת החצר מצד השני כנגדה כזה או אפילו אינו כנגדה והחצר הוא של יחיד אסור ואם נפרץ לרחבה פחות מסאתים או יותר על סאתים והוקפה לדירה דינו כאילו נפרץ לחצר אבל אם יתירה על סאתים ולא הוקפה לדירה הוי כאילו נפרץ לכרמלית וצריך תיקון: מותר להשתמש תחת הקורה וכנגד הלחי וה"מ בפתוח לר"ה אבל בפתוח לכרמלית אסור בין תחת הקורה ובין כנגד הלחי מפני שמצטרף לכרמלית שאצלו והראב"ד התיר כנגד הלחי אף בפתוח לכרמלית וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן: ואע"ג דמותר להשתמש תחת הקורה מ"מ לא ישב אדם בראש המבוי שמא יפול לו החפץ מידו לר"ה ויביאנו אליו כיון שאין היכר בינו לר"ה אבל על פתח החצר מותר שיש בו הכירא: מבוי שניטל קורתו או לחיו בשבת אע"פ שהותר למקצת השבת אסור משם ואילך: