אהחושש במתניו לא יסוך שמן וחומץ אבל סך הוא שמן לבדו ואפילו בשמן ורד במקום שהוא מצוי שדרך בני אדם לסוך בו אפילו בלא רפואה אבל במקום שאינו מצוי אסור סכין וממשמשין בכל הגוף להנאתו ועל ידי שינוי כגון שסך וממשמש ביחד אבל לא יסוך ואחר כך ימשמש וכן לא ימשמש ואח"כ יסוך ולא ימשמש אלא ברפיון ידים אבל לא בכח ולא מגרדין בכלי העשוי לכך שהוא כעובדא דחול אבל אם היו ידיו או רגליו מטונפות בטיט וצואה יכול לגרר כדרכו שהוא ניכר שאינו עושה לרפואה: לא יסוך רגלו בשמן והוא בתוך המנעל או סנדל מפני שהעור מתרכך ודמי לעיבוד אבל סך רגלו ומניחו במנעל וסנדל וסך כל גופו ומתעגל ע"ג עור והוא שלא יהא בשמן הנישוף מגופו לעור שיעור כדי לעבדו אז הוא מותר אפי' יש בו כדי לצחצחו כיון שאינו מכוין לצחצחו אבל אם יש בו כדי לעבדו אע"פ שאינו מכוין לעבדו ולא לצחצחו אסור:
סימן שכז
ארבעה טורים · טור אורח חיים · 1 סעיפים
כל פרקי טור אורח חיים (697)
סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנ · סימן רנא–ש · סימן שא–שנ · סימן שנא–ת · סימן תא–תנ · סימן תנא–תק · סימן תקא–תקנ · סימן תקנא–תר · סימן תרא–תרנ · סימן תרנא–תרצז
- סימן שא
- סימן שב
- סימן שג
- סימן שד
- סימן שה
- סימן שו
- סימן שז
- סימן שח
- סימן שט
- סימן שי
- סימן שיא
- סימן שיב
- סימן שיג
- סימן שיד
- סימן שטו
- סימן שטז
- סימן שיז
- סימן שיח
- סימן שיט
- סימן שכ
- סימן שכא
- סימן שכב
- סימן שכג
- סימן שכד
- סימן שכה
- סימן שכו
- סימן שכז
- סימן שכח
- סימן שכט
- סימן של
- סימן שלא
- סימן שלב
- סימן שלג
- סימן שלד
- סימן שלה
- סימן שלו
- סימן שלז
- סימן שלח
- סימן שלט
- סימן שמ
- סימן שמא
- סימן שמב
- סימן שמג
- סימן שמד
- סימן שמה
- סימן שמו
- סימן שמז
- סימן שמח
- סימן שמט
- סימן שנ