אהמנער טליתו מפני טל שעליו חייב משום כיבוס ודוקא בחדתי ואוכמי דבהנך הוי הניעור יפה כמו כיבוס והוא שמקפיד עליו שלא ללובשו בלא ניעור אבל אי בציר חד מהני שרי. הנוטל מן הבגד קסמין וקשרים הנשארים בו מן האריגה אם היה מקפיד שלא ללובשן עד שיטלם חייב חטאת מקפלין כלים בשבת לצורך שבת ללובשן בו ביום ודוקא באדם אחד אבל בב' ב"א לא דהוי תיקון טפי ואפי' באדם אחד דוקא בחדשים דהיינו כל זמן שלא רוחצו ולבנים שאין הקיפול מתקנן כל כך והוא שאין לו להחליף אבל ישנים או צבועים או שיש לו להחליף אסור. מכבש שהוא כלי שכובשין בו בגדים אחר הכביסה והם שתי לוחות זה על זה והבגדים ביניהם של בעל הבית מתירין אותו ליטול הבגדים מתוכו שזה הוא לצורך השבת אבל לא כובשן ליתנם בתוכו שזהו לצורך חול ושל אומן אפילו להתירו אסור מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה אבל אם היה מותר והוא מכיר כליו שבו שומטן מתוכו חלוק לאחר כביסה הוא מתקשה ומשפשפין אותו בידים לרככו מותר לעשותו בשבת שאינו מכוין אלא לרככו אבל סודר אסור מפני שמכוין לצחצחו והוי כמלבן: טיט שעל רגלו יכול לקנחו בין בקרקע בין בכותל ואין בו משום אשוויי גומות אם מקנחו בקרקע ולא משום בנין בכותל והרמב"ם ז"ל כתב מקנחו בכותל ולא בקרקע ואדוני אבי ז"ל התיר שניהם. טיט שעל בגדו מכסכסו בפנים כיצד לוקח הבגד בפנים ומשפשפו זה בזה אבל לא בחוץ דדמי לליבון שמתלבן בכך ומגרדו בציפורן או בסכין וה"ר פרץ הביא תוספתא והני מילי לח אבל יבש הוי טוחן אע"ג דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה אסור מדרבנן אין מגרדים לא מנעל חדש ולא מנעל ישן מפני שקולף העור והוי ממחק מותר ליתן מים על גב מנעל לשכשכו אבל אסור לכבסו במים ובגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו שזהו כבוסו אלא מקנחו בסמרטוט ור"ת כתב דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו היכא שהוא דרך לכלוך כמו המסתפג באלונתית או המקנח במפה ומטעם זה התיר באשה שלכלך התינוק בגדיה במי רגלים שתטול ידיה ותקנחם באותו מקום לבטל המי רגלים שאין זה דרך ליבון אלא דרך לכלוך וגם אינה מכוונת אלא לבטל מי רגלים ראיתי כתוב על שם הר"ם מרוטנבורק דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן אבל לא בשל צמר ומטעם זה התיר ליתן מים על בגד צמר שנפל עליו יין והיה מפקפק לנגב הידים בבגד פשתן אלא בבגד צמר ואני תמה אם אמרו שיש חילוק בין צמר לפשתן שאינו מחלק בגמרא אלא בין עור לבגד אבל כל בגדים שוין וכן כתב בה"ג סתם בגד שנפל עליו יין אין נותנין עליו מים ולנגב הידים שרי כיון שאין בו אלא דבר מועט אין בו משום כיבוס אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת אפי' אם היא קבוע בכותל גזירה אטו אינה קבועה ואותה אסור שמא יסיר בה נימין ושאינה של מתכת מותר אפילו אם אינה קבועה:
סימן שב
ארבעה טורים · טור אורח חיים · 1 סעיפים
כל פרקי טור אורח חיים (697)
סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנ · סימן רנא–ש · סימן שא–שנ · סימן שנא–ת · סימן תא–תנ · סימן תנא–תק · סימן תקא–תקנ · סימן תקנא–תר · סימן תרא–תרנ · סימן תרנא–תרצז
- סימן שא
- סימן שב
- סימן שג
- סימן שד
- סימן שה
- סימן שו
- סימן שז
- סימן שח
- סימן שט
- סימן שי
- סימן שיא
- סימן שיב
- סימן שיג
- סימן שיד
- סימן שטו
- סימן שטז
- סימן שיז
- סימן שיח
- סימן שיט
- סימן שכ
- סימן שכא
- סימן שכב
- סימן שכג
- סימן שכד
- סימן שכה
- סימן שכו
- סימן שכז
- סימן שכח
- סימן שכט
- סימן של
- סימן שלא
- סימן שלב
- סימן שלג
- סימן שלד
- סימן שלה
- סימן שלו
- סימן שלז
- סימן שלח
- סימן שלט
- סימן שמ
- סימן שמא
- סימן שמב
- סימן שמג
- סימן שמד
- סימן שמה
- סימן שמו
- סימן שמז
- סימן שמח
- סימן שמט
- סימן שנ