אמִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת לִפִנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם הַסְמוּכִים לָרֶגֶל, לֹא יִסְפְּדֶנּוּ מִשֶּׁיִּכָּנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם הַסְמוּכִים לָרֶגֶל, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ הֶסְפֵּד בְּלֹא זֶה, כְּגוֹן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים שֶׁמֻּתָּר לְסָפְדוֹ, וַאֲפִלּוּ מֵת עֶרֶב הָרֶגֶל, אָסוּר לְהַסְפִּיד עִמּוֹ עַל הַמֵּת שֶׁמֵּת לוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַמּוֹעֵד.
במִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הָרֶגֶל, נִרְאֶה לִי שֶׁמֻּתָּר לְסָפְדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְחוֹקָה.
גמַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִין בְּתַשְׁלוּם הַשָּׁנָה לְקוֹנֵן וּלְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת, נִרְאֶה לִי אֵינוֹ בִּכְלַל זֶה וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ סָמוּךְ לָרֶגֶל.