אתלמידים - תנינן (אבות א, א) והעמידו תלמידים הרבה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (קהלת יא ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך. היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו תלמידים בזקנותו, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. וצריך חכמה יתרה ללמד תורה לתלמידים לפי דעתו של בן לספי לה כתורא, וזה אמנות בפני עצמה, שצריך שיהיה בקי בה המלמד איזוהי דרך ישרה ללמד התלמידים דברים בשרשם באפן שיהא מעט מחזיק את המרבה, ויהיו הדברים קבועים במחם ובלבם, ולא יתרצה שילמדו רק דברים בעלמא, אלא יבינו הדברים היטב באפן שאף שיבלבל את מחם, לא יתבלבלו ויהיו חזקים במה שלמדו. ולא די במה שילמד לתלמידיו תורה, אלא גם ילמדם מוסר ויראת השם ודרכי הישר:
בוכל אדם יעשה עצמו תלמיד לקדושים אשר בארץ, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה (אבות א, יב) הוי מתלמידיו של אהרן וכו', מתלמידיו של אברהם אבינו, כאשר ילמד מהם, יעשה כמעשיהם, ובזה יזכה להיות מנת חלקו וחבלו עמהם. ואחד מן הדברים שהתורה נקנית בהם הוא בפלפול התלמידים. ואמר מר (תענית ז א) הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר, ומתלמידי יותר מכלם. והם אמת ודבריהם אמת, וצדיק יבחן. וכבר כתבנו מזה לעיל בערך מלמדי תינוקות וערך תורה: