אשופטים ושוטרים היא אחת מתרי"ג מצות, למנות בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה שופט שישפט בצדקה, ושוטרים שיעמידו דבר המשפט, שאלמלא מוראם של שופטים ושוטרים, איש את רעהו חיים בלעו, כי הולכים אצל אויבינו פלילים, ומלבד דאיכא אסור גדול בדבר, שהמביא דיני ישראל לפני עכו"ם, מחלל את השם ומיקר את האלילים להשביחם, שנאמר (דברים לב לא) כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים, כשאויבינו פלילים, זהו עדית לעלוי יראתם, כך אמרו רבותינו ז"ל והביאו רש"י ז"ל בריש פרשת משפטים, ועוד בה רעה חולה שכל דיניהם עקש ופתלתול, ודעתיהו אפרוטה מאן דיהב יותר נצח בדינא, ונמצא שמתרבה הגזל ומלאה הארץ חמס. לכן חיובא רמיא למנות שופט, ואפלו אם לא יש חכם בעיר, ימנו שלושה הדיוטות יראי השם, על פיהם יהיה כל דבר משפט אשר יהיה בין איש ובין רעהו ולא יניחו לבני ישראל לילך לדון בערכאות של גויים, ואם איזה איש בליעל יצא מן השורה ויוליך את חברו לערכאות של גויים, יכוהו ויכתוהו וירדפוהו עד החרמה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך, חשן משפט סימן שפ"ח. ואוי לו לדור שכך עלתה בימיו, שיש ערים גדולות בערי אדום שיש בהן אלפי רבבות ישראל ונשתכחה תורה מביניהם ואין דנים אלא בערכאות של גוים ונעשה להם כהתר, השם הטוב יכפר בעדם:
בודינו שבעוונותינו הרבים אין לנו שוטרים להעמיד הדת וצריכים אנו להשתמש לכף על ידי עכו"ם אויבינו פלילים, ואין אנחנו יכולים לקים מצות שוטרים, כי אם על ידי גדולי הקהל, ואשר יש להם יד ושם וקרבת דעת עם השררה ועם השופטים, שיעמדו לימין השופט להקים דגל התורה, ואשר לא ישמע לקול השופט יכפוהו על ידי חרמות ונדויים או על ידי גוים. ושבח אני מנהג אחינו בני אשכנז שהם מכים וחובטים במקלות וחובשים בבית אסורים ביד ישראל למי שיוצא מן השורה או שאינו מקים דין תורה, ואין מוסרים לא גוף ישראל ולא ממונו ביד עכו"ם, אשריהם מה טוב חלקם, וכבר כתבנו בענין זה לעיל בערך משפט ודין, עין שם: