אימין - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא טו ב) כל פניות שאדם פונה לא יהיו אלא לצד ימין. כגון כשלובש מנעליו, ינעל של ימין תחלה, וכשלובש מלבושו, ובפרט בערב שבת, יקח שני צדי המלבוש בצד ימין, ויקיף דרך אחוריו, וימסר הצד שמאל ליד שמאלית, וילבש היד ימין תחלה, ואחר כך היד של שמאל. וכן יש לזהר בטלית של מצוה שיתפס שני הצדדין ביד ימין, והיד ימין ימסר הצד האחד ליד שמאל, ואחר כך יתעטף. וכן יש לזהר כשרוצה לטל ידיו, שיקח הכלי ביד ימין וימסרנו אל השמאל כאומר לאחר שמשני, ויטל יד ימין תחלה. וכן בכל דבר יש להקפיד מאד לתן כבוד וקדימה לימין, כי הדברים עתיקים. ויכון שיהא ימין ה' רוממה, ימין ה' עושה חיל (תהלים קיח טו, טז). ובפרט בענין השכיבה צריך לזהר מאד לשכב על צדו השמאלי, שיהא הימין למעלה ושיכף השמאל למטה, ומי שאינו נזהר בזה, הוא עלול מאד לטמאת קרי, רחמנא לצלן. וכן כשמחלק פרוסת המוציא וכשנותן לטעם כוס של ברכת המזון אל המסבין, יפנה לצד ימין תחלה, אם לא שהמסב לצד שמאל הוא תלמיד חכם, שאז עשה דכבוד תורה עדיף או יחלק בשני כוסות. וכן כשעולה לספר תורה יעלה דרך ימין וכל כיוצא בזה. ומי שאינו זהיר ולא ידע בין ימינו לשמאלו בז לדבר יחבל לו (משלי יג יג), והנזהר תרום קרנו, ה' צלו על יד ימינו:
בומסוג זה הוא שיהא הבעל מושל באשתו, וכל הנהגת הבית תהיה על פיו, שאם, חס ושלום, אשתו מושלת עליו, אוי לה לאותה אשה, שגורמת להגביר השמאל ולהגביר הדינין על ביתה ועושה רשם ופגם למעלה. לכן לא תאבה האשה ולא אביה ואמה שתמשל היא על בעלה, כי זה רע לה, אבל אם תהא כפופה לבעלה, יחיו חיים מתוקים, והדברים עתיקים. ארך ימים למימינים (שם ג טז):