הוַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳ שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וּמַה צִּוָּה? ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּאָה הַמִּצְוָה מֵה׳ שֶׁטַּעֲנָתָם וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּנֵי יוֹסֵף.
וזֶה הַדָּבָר. אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּנוֹת צְלָפְחָד הוּתְּרוּ לִנָּשֵׂא לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אַךְ לְמִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן״ וְגוֹ׳ – עֵצָה טוֹבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דּוֹבְרִים״ שֶׁהַדִּין עִמָּם, וְחָזַר וּפֵרַשׁ שֶׁדִּין זֶה שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד לֹא נִכְלַל בְּגֶדֶר גְּזֵרַת מִשְׁפָּט זֶה, וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לִבְנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדָם לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זֶה״ לוֹמַר וְלֹא אַחֵר, שֶׁלֹּא עָשָׂה ה׳ מַעֲלָה זוֹ בְּרִשְׁיוֹן זֶה אֶלָּא לָהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר שֶׁאֵין לְתֵבַת ״לֵאמֹר״ מַשְׁמָעוּת, וּלְדַרְכֵּנוּ יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי בָא הָאֱלֹהִים בְּמַאֲמָר זֶה לְרוֹמֵם כְּבוֹדָם.
טוְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְלֹא תִסֹּב״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה, בָּא מַאֲמָר שֵׁנִי לְחִיּוּב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲלֵיהֶם בָּאָה מִצְוַת ״וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳ הָאֲמוּרָה קֹדֶם לָזֶה.
יכַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב מַאֲמָר זֶה מִסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁמַּקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה״, וְכָאן הִקְדִּים מַאֲמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר כֵּן עָשׂוּ?
וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁה׳ עָשָׂה לָהֶם יִתְרוֹן לִבְנוֹת צְלָפְחָד וּמַעֲלָה וְהִתִּיר לָהֶם לִנָּשֵׂא לְכָל אָדָם וְהוֹצִיאָם מִכְּלַל מִצְוָה הַכְּלָלִית, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁה׳ עָשָׂה הַבְּחִירָה בְּיָדָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כַּמִּצְוָה הַכְּלָלִית כֵּן עָשׂוּ וְלֹא כָּרִשְׁיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהוֹדָעָה בָּאָה לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, וּמוֹדִיעַ בְּמַאֲמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לוֹמַר, אֲבָל מֵאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְאַחַר כָּךְ הוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִשְׁלֹל רִשְׁיוֹן הֵפֶךְ מִצְוָה הַכְּלָלִית, וְהָבֵן:
חסלת פרשת מסעי, סליק ספר במדבר