Geula Quiz logo חידון גאולה English

נחום פרק ג׳

עם פירוש רש״י · 19 פסוקים

לספרייה ←
כל פרקי נחום (3)

א׳ה֖וֹי עִ֣יר דָּמִ֑ים כֻּלָּ֗הּ כַּ֤חַשׁ פֶּ֙רֶק֙ מְלֵאָ֔ה לֹ֥א יָמִ֖ישׁ טָֽרֶף׃

פֶּרֶק. גֶּזֶל שֶׁמְּפָרְקוֹ מִיַּד בְּעָלָיו.

לֹא יָמִישׁ טָרֶף. מִתּוֹכָהּ תָּמִיד.

ב׳ק֣וֹל שׁ֔וֹט וְק֖וֹל רַ֣עַשׁ אוֹפָ֑ן וְס֣וּס דֹּהֵ֔ר וּמֶרְכָּבָ֖ה מְרַקֵּדָֽה׃

קוֹל שׁוֹט. לְהַכּוֹת סוּסִים הָיָה נִשְׁמָע בָּהּ תָּמִיד.

וְקוֹל רַעַשׁ. אוֹפַנֵּי מַרְכָּבוֹת.

וְסוּס דֹּהֵר. דּוֹלֵג וּמְקַפֵּץ, וְכֵן ״מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה:כב).

ג׳פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה (יכשלו) [וְכָשְׁל֖וּ] בִּגְוִיָּתָֽם׃

וְלַהַב חֶרֶב. רולימל״א בְּלַעַ״ז, כִּי סַכִּין וְחֶרֶב קָרוּי ׳לַהַב׳, כְּמוֹ (שם ד:כב) ״וַיָּבֹא הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב״.

וּבְרַק חֲנִית. חֲנִית מְרוּטָה וּמַבְרֶקֶת, אוֹר יוֹצֵא מִמֶּנָּה, פלנדו״ר בְּלַעַ״ז.

וְכֹבֶד פָּגֶר. הָיוּ מַרְבִּים פְּגָרִים וְלֹא הָיָה חֶשְׁבּוֹן לִגְוִיּוֹת נִבְלוֹתֶיהָ הַמֻּשְׁלָכוֹת בָּהּ, עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹבְרִים נִכְשָׁלִים בִּגְוִיּוֹת הַפְּגָרִים.

ד׳מֵרֹב֙ זְנוּנֵ֣י זוֹנָ֔ה ט֥וֹבַת חֵ֖ן בַּעֲלַ֣ת כְּשָׁפִ֑ים הַמֹּכֶ֤רֶת גּוֹיִם֙ בִּזְנוּנֶ֔יהָ וּמִשְׁפָּח֖וֹת בִּכְשָׁפֶֽיהָ׃

מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה. מֵרֹב חֲנוּפוֹת עִיר שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לְפַתּוֹת לֵב מַלְכֵי הָאָרֶץ לְהִתְחַבֵּר עִמָּם, וְסוֹף הָיוּ כּוֹבְשִׁים אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם.

ה׳הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְגִלֵּיתִ֥י שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְהַרְאֵיתִ֤י גוֹיִם֙ מַעְרֵ֔ךְ וּמַמְלָכ֖וֹת קְלוֹנֵֽךְ׃

שׁוּלַיִךְ. הֵם שִׁפּוּלֵי בִּגְדֵי הָאִשָּׁה.

מַעְרֵךְ. גִּלּוּיֵךְ, כְּמוֹ (מיכה א:יא) ״עֶרְיָה בֹשֶׁת״.

ו׳וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי׃

שִׁקֻּצִים. בְּגָדִים צוֹאִים הַמְנַוְּלִים אוֹתָךְ. לְפִי הָעִנְיָן שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְזוֹנָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב.

כְּרֹאִי. כְּזֶבֶל, לְשׁוֹן ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ״ (ויקרא א:טז).

ז׳וְהָיָ֤ה כׇל־רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שׇׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ׃

יִדּוֹד מִמֵּךְ. יִתְרַחֵק מִמֵּךְ.

ח׳הֲתֵֽיטְבִי֙ מִנֹּ֣א אָמ֔וֹן הַיֹּֽשְׁבָה֙ בַּיְאֹרִ֔ים מַ֖יִם סָבִ֣יב לָ֑הּ אֲשֶׁר־חֵ֣יל יָ֔ם מִיָּ֖ם חוֹמָתָֽהּ׃

הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן. וּמַה תִּבְטְחִי בְּעָשְׁרֵךְ וּבִגְבוּרָתֵךְ, וְכִי גְּדוֹלָה אַתְּ מִנֹּא, הִיא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, אָמוֹן לְשׁוֹן ׳פְּדַגוֹג׳, מִנֹּא הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה אוֹמֶנֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם, דִּמְרַבֵּי בָּהּ מַלְכּוּ.

אֲשֶׁר חֵיל יָם. אֲשֶׁר הָיָה הַיָּם לָהּ לְחַיִל וּלְחוֹמָה, שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.

ט׳כּ֥וּשׁ עׇצְמָ֛ה וּמִצְרַ֖יִם וְאֵ֣ין קֵ֑צֶה פּ֣וּט וְלוּבִ֔ים הָי֖וּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ׃

כּוּשׁ עָצְמָה. כּוּשִׁים הָיוּ לָהּ לְחֹזֶק.

פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ. וְהַפּוּטִים וְהַלּוּבִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ, גַּם הֵם הָיוּ בְּחֵילָהּ.

י׳גַּם־הִ֗יא לַגֹּלָה֙ הָלְכָ֣ה בַשֶּׁ֔בִי גַּ֧ם עֹלָלֶ֛יהָ יְרֻטְּשׁ֖וּ בְּרֹ֣אשׁ כׇּל־חוּצ֑וֹת וְעַל־נִכְבַּדֶּ֙יהָ֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל וְכׇל־גְּדוֹלֶ֖יהָ רֻתְּק֥וּ בַזִּקִּֽים׃

גַּם הִיא לַגּוֹלָה הָלְכָה. אַף הִיא הָלְכָה בַּגּוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן גְּדֻלָּתָהּ לֹא עָמְדָה לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר.

רֻתְּקוּ. נִכְבְּלוּ, לְשׁוֹן ״רְתֻקוֹת כֶּסֶף״ (ישעיהו מ:יט), ״עֲשֵׂה הָרַתּוֹק״ (יחזקאל ז:כג), שַׁלְשְׁלָאוֹת.

בַּזִּקִּים. שַׁלְשְׁלָאוֹת.

י״אגַּם־אַ֣תְּ תִּשְׁכְּרִ֔י תְּהִ֖י נַעֲלָמָ֑ה גַּם־אַ֛תְּ תְּבַקְשִׁ֥י מָע֖וֹז מֵאוֹיֵֽב׃

גַּם אַתְּ. אַף לְפִי גְּדֻלָּתֵךְ תִּשְׁכְּרִי כְּמוֹתָהּ בְּכוֹס הַתַּרְעֵלָה וְתִהְיֶה נֶעֱלָמָה.

י״בכׇּ֨ל־מִבְצָרַ֔יִךְ תְּאֵנִ֖ים עִם־בִּכּוּרִ֑ים אִם־יִנּ֕וֹעוּ וְנָפְל֖וּ עַל־פִּ֥י אוֹכֵֽל׃

כָּל מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים. כָּל עָרֵי מִבְצָרֶיךָ יִהְיוּ נוֹחִים לִכָּבֵשׁ וְלָבֹז מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, כְּאִילָנֵי תְאֵנִים, וּכְשֶׁהֵן עִם בִּכּוּרוֹת מְבֻשֶּׁלֶת שֶׁבָּהֶם, שֶׁכְּשֶׁמְּנִיעִים הָאִילָן נוֹפְלִים הַבִּכּוּרִים לְתוֹךְ פִּי הָאוֹכְלִים.

תְּאֵנִים. אִילָנֵי תְאֵנִים.

אִם יִנּוֹעוּ. אֲשֶׁר אִם יִנּוֹעוּ בְּיַד אָדָם בְּחָזְקָה.

י״גהִנֵּ֨ה עַמֵּ֤ךְ נָשִׁים֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ פָּת֥וֹחַ נִפְתְּח֖וּ שַׁעֲרֵ֣י אַרְצֵ֑ךְ אָכְלָ֥ה אֵ֖שׁ בְּרִיחָֽיִךְ׃

י״דמֵ֤י מָצוֹר֙ שַֽׁאֲבִי־לָ֔ךְ חַזְּקִ֖י מִבְצָרָ֑יִךְ בֹּ֧אִי בַטִּ֛יט וְרִמְסִ֥י בַחֹ֖מֶר הַחֲזִ֥יקִי מַלְבֵּֽן׃

מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי לָךְ. עִיר שֶׁבָּאִים לָצוּר עָלֶיהָ, אוֹסְפִים לָהֶם בְּנֵי הָעִיר מַיִם רַבִּים לְתוֹכָהּ בְּתוֹךְ חֲבִיּוֹת לִשְׁתּוֹת בִּימֵי הַמָּצוֹר, כְּשֶׁאֵין בְּתוֹכָהּ בּוֹרוֹת.

בֹּאִי בְּטִיט וְרִמְסִי. אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ לְבֵנִים, כְּדֵי לְחַזֵּק בּוֹ בִּדְקֵי הַחוֹמוֹת.

הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן. אַחֲזִי בְּיָדֵךְ הַמַּלְבֵּן הֶעָשׂוּי לִדְפוּס הַלְּבֵנִים לִלְבֹּן בְּתוֹכָהּ.

ט״ושָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה׃

הִתְכַּבֵּד. בְּמַטְאֲטֵי הַשְׁמֵד.

כַּיֶּלֶק. הַגּוֹמֵר וּמְכַלֶּה כָּל יֶרֶק הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין ״הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק״ – תִּתְכַּסִּי בְּכֹבֶד גְּיָסוֹת כְּיֶלֶק, וְ״הִתְכַּבֵּד״ לְשׁוֹן עַם כָּבֵד.

ט״זהִרְבֵּית֙ רֹכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָּשַׁ֖ט וַיָּעֹֽף׃

יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף. יִהְיוּ קַלִּים לָצֵאת בִּסְחוֹרָה כְּיֶלֶק שֶׁפּוֹשֵׁט וְעוֹף.

י״זמִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י הַחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנוֹדַ֔ד וְלֹא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם׃

מִנְּזָרַיִךְ. שָׂרַיִךְ, וְהַמֵּ״ם יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ בַּתֵּיבָה, כְּמֵ״ם שֶׁל מִשְׁמַרְתְּךָ וְשֶׁל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְשֶׁל מִנְעָלֶיךָ, וּפְעָמִים שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּמוֹ ״נְזִיר אֶחָיו״ (בראשית מט:כו), וְכֵן ״נְזִירֶיהָ שָׂרֶיהָ״ (איכה ד:ז).

וְטַפְסְרַיִךְ. הַמְּמוּנִּים שֶׁלָּךְ.

כְּגוֹב גּוֹבָי. כְּחַיָּלֵי גּוֹבַאי גּוֹבָי, קומלנגשטדי״ץ בְּלַעַ״ז.

הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה. כֵּן דֶּרֶךְ הָאַרְבֶּה וְהַזְּבוּב הֶחָסִיל וְהַיֶּלֶק בְּעֵת הַקֹּר נִדְבָּקִים בַּכְּתָלִים, וּכְשֶׁיָּבֹא חֹם הֵן נוֹדְדִים מִשָּׁם וְהוֹלְכִים לָהֶם, כָּךְ יִגְלוּ כָּל עַמֵּךְ.

וְנוֹדַד. וּמִטַּלְטֵל.

וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם. אֵיפֹה הֵם וְאָנָה הָלְכוּ.

י״חנָמ֤וּ רֹעֶ֙יךָ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר יִשְׁכְּנ֖וּ אַדִּירֶ֑יךָ נָפֹ֧שׁוּ עַמְּךָ֛ עַל־הֶהָרִ֖ים וְאֵ֥ין מְקַבֵּֽץ׃

נָמוּ רֹעֶיךָ. לְשׁוֹן ׳תְּנוּמָה׳.

יִשְׁכְּנוּ. אֵין יְכוֹלִים לָקוּם.

נָפֹשׁוּ. כְּמוֹ ׳נָפֹצוּ׳, וְכָל הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצֵאת מִמּוֹצָא אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, זַיִ״ן שִׁי״ן סָמֶ״ךְ צָדִ״י, כֻּלָּן יוֹצְאִין מִסּוֹף הַלָּשׁוֹן וְשׁוּלֵי הַשִּׁנַּיִם.

י״טאֵין־כֵּהָ֣ה לְשִׁבְרֶ֔ךָ נַחְלָ֖ה מַכָּתֶ֑ךָ כֹּ֣ל ׀ שֹׁמְעֵ֣י שִׁמְעֲךָ֗ תָּ֤קְעוּ כַף֙ עָלֶ֔יךָ כִּ֗י עַל־מִ֛י לֹא־עָבְרָ֥ה רָעָתְךָ֖ תָּמִֽיד׃

אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ. אֵין מֵצֵר עַל שִׁבְרֶךָ, כִּי הַכֹּל שְׂמֵחִים. כֵּהָה לְשׁוֹן דָּבָר עָמוּם.

תָּקְעוּ כַף. לִשְׂמֹחַ.

הורדת הספר (PDF)לספרייה ←

נוסח המקרא: מקרא על פי המסורה (CC BY-SA).