אממה שצריך שתתעורר עליו – אמרו: ״מראות אלהים״ ולא אמר: ׳מראה׳ לשון יחיד אלא ׳מראות׳ מפני שהם השגות רבות וחלוקות במיניהם, רצוני לומר: שלש השגות השגת ה׳אופנים׳ והשגת ה׳חיות׳ והשגת ה׳אדם׳ אשר למעלה מן ה׳חיות׳, ובכל השגה מהם אמר: וארא, והוא שבהשגת ה׳חיות׳ אמר: ״וארא והנה רוח סערה וגו׳״ ובהשגת ה׳אופנים׳ אמר: ״וארא החיות והנה אופן אחד בארץ״ ובהשגת ה׳אדם׳ אשר למעלה מן ה׳חיות׳ במדרגה ובסדר אמר: ״וארא כעין חשמל וגו׳ ממראה מתניו וגו׳״ ולא השיב מלת ׳וארא׳ כלל בסיפור ה׳מרכבה׳ רק בשלש פעמים האלה. וכבר בארו ׳חכמי המשנה׳ זה הענין, והם העירוני עליו, והוא: אמרם ששתי ההשגות הראשונות – רצוני לומר: השגת ה׳חיות׳ והשגת ׳אופנים׳ לבד – מותר ללמדה, וההשגה השלישית אשר היא ה׳חשמל׳ ומה שנדבק בו אין מלמדים ממנו אלא ׳ראשי פרקים׳; ו׳רבנו הקדוש׳ חושב ששלוש ההשגות כולם נקראות ׳מעשה מרכבה׳ ואין מלמדים מהם אלא ׳ראשי פרקים׳, ולשונם בזה הוא: ״עד היכן מעשה מרכבה? רבי מאיר אומר עד ׳וארא׳ בתראה; ר׳ יצחק אומר עד חשמל׳ – מן ׳וארא׳ עד ׳חשמל׳ מגמרינן אגמורי מכאן ואילך מוסרין לו ראשי פרקים; איכא דאמרי מן ׳וארא׳ ועד ׳חשמל׳ מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך, אם היה חכם מבין מדעתו – אין, ואי לא – לא״. הנה התבאר לך מדבריהם – שהם השגות חלוקות והמעיר עליהם – ׳וארא, וארא, וארא׳ ושהן מדרגות ושההשגה האחרונה מהם, והיא הנאמר עליה ״וארא כעין חשמל״ – רצוני לומר: צורת האדם החלוק, אשר נאמר בו ״ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה״ – היא סוף ההשגות והעליונה שבהם, ויש מחלוקת גם כן בין ה׳חכמים׳ אם מותר לרמוז בלימודו בשום דבר – רצוני לומר: ׳במסירת ראשי פרקים׳ – או אין מותר כלל לרמוז בלימוד זאת ההשגה השלישית ואפילו ׳בראשי פרקים׳ אבל מי שהוא ׳חכם׳ ׳יבין מדעתו׳. וכן יש מחלוקת עוד בין ה׳חכמים׳ כמו שתראה בשתי ההשגות הראשונות גם כן – רצוני לומר: ה׳חיות׳ וה׳אופנים׳ – אם מותר ללמד עניניהם בבאור, או אינו מותר אלא ברמיזות וחידות ׳בראשי פרקים׳.
בוצריך שתתעורר גם כן על סידור אלו ההשגות השלש – וזה: שהוא הקדים השגת ה׳חיות׳ מפני שהם קודמות במעלה ובעילה כמו שזכר ״כי רוח החיה באופנים״ – ובזולת זה גם כן; ואחר ה׳אופנים׳ – ההשגה השלישית, אשר היא עליונה במדרגה מן ה׳חיות׳ כמו שהתבאר. וסיבת זה – ששתי ההשגות קודמות בלימוד בהכרח להשגה השלישית והם מורות עליה.