אזה הכתוב אשר בא ב׳תורה׳ והוא – אמרו: ״הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו׳״ ענינו: הוא מה שהתבאר ב׳משנה תורה׳ שהאלוה אמר למשה ב׳מעמד הר סיני׳: ״נביא אקים להם וגו׳״. והראיה על זה – אמרו בזה ה׳מלאך׳: ״השמר מפניו ושמע בקולו וגו׳״ – ואין ספק, שזאת הצואה אמנם היא להמון בני האדם, והמון בני האדם לא יראה להם ה׳מלאך׳ ולא יצום ולא יזהירם עד שיצטוו שלא ימרוהו; ואמנם, ענין זה המאמר – שהוא ית׳ הודיעם שיקום נביא להם שיבואהו ׳מלאך׳ ידבר עמו ויצוהו ויזהירהו; והזהירנו האלוה ממרוד ב׳מלאך׳ ההוא אשר יגיע לנו הנביא דברו – כמו שבאר ב׳משנה תורה׳ ואמר: ״אליו תשמעון״ ואמר: ״והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי וגו׳״ והוא באור אמרו: ״כי שמי בקרבו״.
בואמנם זה כולו – להודיע להם שזה המראה הגדול אשר ראיתם אותו – רצוני לומר: ׳מעמד הר סיני׳ – אינו ענין מתמיד עמכם ולא יהיה בעתיד כמותו, ולא יהיה תמיד לא ׳אש׳ ולא ׳ענן׳ כמו שהוא עתה ׳על המשכן תמיד׳; ואמנם, יכבוש לכם הערים ויזמן לכם הארץ ויודיעכם מה שתעשוהו – ׳מלאך׳ שאשלחהו לנביאכם וילמדכם מה שצריך לעשות, ומה שראוי להשמר ממנו.
גובזה ניתן היסוד אשר לא סרתי לבארו תמיד, והוא – שכל נביא בלתי ׳משה רבינו׳ תבואהו הנבואה על ידי ׳מלאך׳. ודעהו!