חלק ג' · פרק א

אידוע שמבני אדם – אנשים שצורת פניהם דומה לצורת אחד משאר בעלי החיים – עד שתראה איש כאילו פניו דומים לפני אריה, ואחר כאילו פניו דומים לפני השור וכיוצא בהם; וכפי אלו הצורות הנוטות אל צורות פני בעלי החיים מכונים בני אדם. כן מה שאמר: ׳פני שור, ופני אריה, ופני נשר׳ הם כולם ׳פני אדם׳ נוטות אל אלו הצורות של אלו המינים. ויש לך בזה שתי ראיות: האחת מהן – אמרו ב׳חיות׳ בכלל: ״וזה מראיהן – דמות אדם להנה״, ואחר כך תאר כל ׳חיה׳ מהן שיש לה ׳פני אדם ופני נשר ופני אריה ופני שור׳; והראיה השנית – מה שבאר ב׳מרכבה׳ השנית, אשר הביא אותה לבאר ענינים שלא נזכרו ב׳מרכבה׳ הראשונה, אמר ב׳מרכבה׳ השנית: ״וארבעה פנים לאחד: פני האחד פני הכרוב, ופני השני פני אדם, והשלישי פני אריה, והרביעי פני נשר״ – הנה באר שמה שאמר עליו ׳פני שור׳ הוא ׳פני הכרוב׳, ו׳כרוב׳ הוא הצעיר לימים מבני אדם – והוא ההקש בשני הפנים הנשארים; ואמנם, לא אמר מלת ׳פני שור׳ – להעיר גם כן מצד קצת גזרה, כמו שרמזנו בו. ואי אפשר שיאמר: אולי זאת השגת צורות אחרות? – מפני שהוא אמר בסוף זה הסיפור השני: ״היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר״. כבר התבאר מה שהחילונו לבאר.