פרק כח

דאֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. מִדִּקְאָמַר ״וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי״ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶת הַכֶּבֶשׂ הָרִאשׁוֹן״, וְלָמָּה הִזְכִּיר עוֹלַת הַבֹּקֶר רַק פַּעַם אַחַת וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים, וְכֵן תִּמְצָא גַּם בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה (כט לט-מא).
וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב זֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רז״ל (תנחומא פנחס יג): ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״, אֵין אָדָם לָן בִּירוּשָׁלַיִם וַעֲבֵרָה בְּיָדוֹ, תָּמִיד שֶׁל שַׁחֲרִית מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל הַיּוֹם. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (מיכה ב א): ״הַחוֹשְׁבִים רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״, מִכָּאן שֶׁהַלַּיְלָה אֵינָהּ זְמַן הַפְּעֻלָּה וְאֵינָהּ כִּי אִם זְמַן לְהִרְהוּר וּמַחֲשֶׁבֶת פּוֹעֲלֵי עָוֹן, וְחֵטְא הַהִרְהוּר הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת הַהִרְהוּר בְּלֹא מַעֲשֶׂה. עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר״, כִּי הוּא מְכַפֵּר עַל הַחוֹשְׁבִים רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּנָּחֵם עַל רָעָתוֹ וְלֹא יוֹצִיא מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֶל הַפֹּעַל, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ לְשׁוֹן ״אֶחָד״, כִּי יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ. וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר עוֹלַת הַבֹּקֶר כִּי אִם פַּעַם אֶחָד. אֲבָל חֵטְא שֶׁל הַיּוֹם כָּפוּל בְּלִי סָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁחִשֵּׁב עָלֶיהָ בַּלַּיְלָה לַעֲשׂוֹתָהּ מִכָּל מָקוֹם גַּם בַּיּוֹם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה חָזַר וְחוֹשֵׁב עָלֶיהָ, כִּי בְּלִי סָפֵק לֹא עָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה בְּלֹא מַחֲשָׁבָה וְכַוָּנָה, דְּאִם כֵּן אֵינוֹ לֹא מֵזִיד וְלֹא שׁוֹגֵג כִּי אִם אָנוּס. עַל כֵּן צָרִיךְ הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם לְכַפֵּר עַל שְׁנֵי עֲבֵרוֹת, עַל הַהִרְהוּר וְעַל הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן הוּא נִזְכָּר שְׁנֵי פְּעָמִים בַּפָּרָשָׁה. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: אֵין אָדָם לָן בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ שֶׁאֵין אָדָם קָם מִמִּטָּתוֹ וּבְיָדוֹ עָוֹן, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן ״וּבְיָדוֹ״ מַשְׁמַע שֶׁמְּדַבֵּר בְּחֵטְא הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וְאִם כֵּן בַּלַּיְלָה לְעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ עָוֹן כִּי הַהִרְהוּר אֵינוֹ בְּיָדוֹ, וּרְבוּתָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן, כִּי הַתָּמִיד מְכַפֵּר אֲפִלּוּ עַל עֲבֵרוֹת הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִרְהוּר וּמַעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן לְתָמִיד שֶׁל שַׁחֲרִית שֶׁיְּכַפֵּר עַל הַהִרְהוּר לְבַדּוֹ.
וְנֶאֱמַר: ״שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה תָמִיד״, ״עוֹלוֹת תָּמִיד״ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, וְנִרְאֶה שֶׁמֵּהֶכְרֵחַ קוּשְׁיָא זוֹ אָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד מְכַפֵּר עַל עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶם עוֹלָה אַחַת וְלָמָּה חִלְּקָם הַכָּתוּב לִשְׁנֵי זְמַנִּים? אֶלָּא לְפִי שֶׁשֶּׁל שַׁחֲרִית מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה וְשֶׁל עַרְבִית מְכַפֵּר עַל שֶׁל הַיּוֹם. אָמְנָם לְפִי דַּרְכֵּנוּ נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״, וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (א ה) כָּתַבְנוּ שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״יוֹם אֶחָד״ לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים הָאוֹמְרִים מִי שֶׁבָּרָא בֹּקֶר לֹא בָּרָא עֶרֶב כִּי מִן הַתְּחָלָה אַחַת לֹא יֵצְאוּ שְׁנֵי הֲפָכִים, עַל כֵּן אָמַר ״יוֹם אֶחָד״, שֶׁהָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר הַכֹּל יוֹמוֹ שֶׁל אֶחָד בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֵל אֶחָד בָּרָא לִשְׁנֵיהֶם. כָּךְ נֶאֱמַר בְּעוֹלוֹת אֵלּוּ ״עוֹלָה תָמִיד״ כִּי שְׁנֵיהֶם עוֹלָה אַחַת לְאֵל אֶחָד.
וּמַה שֶּׁתָּמִיד שֶׁל שַׁחֲרִית נִשְׁחָט בַּמַּעֲרָב, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם נִשְׁחָט בַּמִּזְרָח לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל הַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָפַךְ מְקוֹם שְׁחִיטָתָן לַהֲרֹס מַחֲשֶׁבֶת עוֹבְדֵי שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְהַכֹּל לְאֵל אֶחָד בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.